מחקר נוסף חדש המתפרסם כמכתב למערכת ב-NEJM שולל את הקשר בין שימוש ב-azithromycin , אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים, לסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולרית.
בקבוצת מדגם שכללה מעל רבע מיליון מטופלים צעירים עם כלמידיה, זיבה או שתיהן לא נרשמו מקרי תמותה קרדיווסקולרים במהלך 10 הימים של לאחר טיפול באזיתרומיצין. חמישה מטופלים נפטרו מסיבות אחרות באותו חלון זמן, אך הסיכון לא היה גבוה יותר עם אזיתרומיצין בהשוואה לתרופות אחרות. (סיכון יחסי 0.9 , בטווח 0.15-5.4) .
המחברים טוענים שהמימצאים העולים כאן אמורים לתת חיזוק לרופאים הרושמים אזיתרומיצין לחולי כלמידיה וזיבה, והם אף תומכים במסקנות ה-CDC לפיהן מחקר שקשר בין שימוש באזיתרומיצין לרעילות קרדיווסקולרית אינו צריך להוביל לשינוי בהנחיות הטיפול הנוכחיות.
דיווחים קודמים בעבר על סיכון לתמותה קרדיווסקולרית מוגברת הקשור לאזיתרומיצין הובילו את ה-FDA לפרסם אזהרה שמטופלים עם גורמי סיכון ספציפיים, כולל הארכת מקטע ST, ברדיקרדיה , רמות נמוכות של מגזניום בדם, עלולים לפתח הפרעת קצב מסכנת חיים לאחר שימוש בתרופה.
מחקר נוסף שהתפרסם לפני כשנה, מדניה, לא מצא קשר בין שימוש באזיתרומיצין בגילאים 18-64 לסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולרית, בהשוואה למטופלים בפניצילין.
במחקר הנוכחי התמקדו המחברים בכלימידיה וזיבה תוך שימוש ממאגר המידע הרפואי של מדינת אורגון בין 1996 ל-2012, ומבית חולים ציבורי בסיאטל בין 1993-2010.
בסה”כ נכללו במחקר כ-260,000 מטופלים שטופלו במהלך תקופת המחקר. הגיל הממוצע של המטופלים היה 24 , ו-65% מהם היו נשים, ו-84% סבלו מכלמידיה.
בסה”כ , 62% מהמטופלים קיבלו אזיתרומיצין, ומתוך אלה שלא טופלו באזיתרומיצין, 77% טופלו בטטרהציקלין.
5 מקרי התמותה שזוהו במהלך 10 הימים שלאחר קבלת הטיפול כללו 2 התאבדויות, רצח , מנת יתר של סמים, וסרטן רקטאלי, ואף אחד מהם לא נקשר למחלה קרדיווסקולרית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!