השבוע הייתה אמורה לידון בממשלה הצעת החוק המכונה “חוק ההתנצלות”, או בגירסה האמריקאית שלה ” I Am Sorry Law”., אך ככל הנראה בהיעדר הסכמה הדיון בנושא נדחה.
בימים האחרונים עסקו אמצעי התקשורת השונים בהרחבה בהצעת החוק הזו לאולפנים השונים זומנו תומכים (נציגי הר”י בדרך כלל) ומתנגדים (עורכי דין העוסקים בתחום תביעות רשלנות רפואית).
הנימוק להצעת החוק כפי שמופיע בהצעה הוא : “בשנים האחרונות מתמודדת מערכת הבריאות בישראל עם עלייה חדה במספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות נגד צוותים רפואיים ומוסדות רפואיים. במקביל, גוברת הביקורת הנמתחת בתקשורת על המוסדות הללו. התביעות הרבות והפרסומים הפומביים הביאו להגברת המתח שחשים רופאים ואנשי צוות רפואי רבים במהלך עבודתם, לעלייה בהוצאות על ביטוחים מקצועיים ולהתרחבות תופעות של “רפואה מתגוננת”, כגון ריבוי בדיקות ונקיטת אמצעים שנחיצותם מוטלת בספק”.
המתנגדים להצעה טוענים כי היא אבסורדית שכן למעשה חובה על הרופא ליידע ולתעד את הכשלים/טעויות אם היו במהלך הטיפול בכל מקרה, ולכן העובדה שיידע והתנצל מול המטופל או בני משפחתו על טעות או כשל לא יכולה לשמש לו כמגן בעת שהמטופל יחליט לתבוע פיצויים על נזקים שנגרמו לו.
הערת המערכת: אין ספק שהכוונה לעודד רופאים לדווח בצורה ישירה ואמיתית היא נכונה וחיובית, שכן יש מקום לשפר התקשורת הכנה והישירה בין רופא למטופל גם כאשר התרחשה טעות בטיפול. בעניין זה פירסמה הלשכה לאתיקה של הר”י נייר עמדה ברור כבר לפני שנים רבות. (בקישור זה נייר העמדה משנת 2004)
מאידך, הקביעה לפיה מטופל לא יוכל להשתמש במידע שמסר לו הרופא במסגרת ה”התנצלות” לצורך תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו לא “עושה שכל” והיא אינה נראית סבירה… האם רופא שהתנצל אך לא טרח או בחר שלא לתעד את אותה טעות או כשל בתיק הרפואי או בדו”ח הפרוצדורה צריך לקבל הגנה מפני שימוש במידע שמסר לצורך תביעה רק בשל התנצלותו ? נראה שהנוסח הנכון הוא שרופא המיידע מטופל על טעות כזו או אחרת יהיה חייב אף לציין בפניו שהמידע הרלבנטי הנוגע לעניין אף תועד בתיק החולה או ברישומי הפרוצדורה/טיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!