התאמת טיפול בדלקת מפרקים שגרונית על-בסיס פעילות המחלה עם שילוב Adalimumab ו-Methotrexate לעומת Methotrexate בלבד (מתוך Lancet)

בכתב העת Lancet פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול להשגת פעילות מחלה נמוכה יציבה מוביל לשיפור קליני, תפקודי ומבני, עם טיפול משולב ב-Adalimumab ו-Methotrexate וטיפול מונותרפי ב-Methotrexate. עם זאת, שיעור גבוה יותר של חולים שקיבלו תחילה את הטיפול השיגו את יעד פעילות מחלה נמוכה בהשוואה לאלו שטופלו תחילה ב-Methotrexate בלבד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ביולוגיים מביאים לאיזון טוב של דלקת מפרקים שגרונית, אך התועלת ארוכת הטווח של השגת פעילות מחלה נמוכה עם טיפול ביולוגי משולב עם Methotrexate או טיפול ב-Methotrexate בלבד, אינה-ברורה. במחקר OPTIMA בחנו החוקרים גישות שונות לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת, שהצליחו להגיע ליעד פעילות מחלה נמוכה ויציבה עם טיפול משולב ב-Adalimumab עם Methotrexate או טיפול ב-Methotrexate בלבד.

המחקר נערך ב-161 מרכזים ברחבי העולם. החולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת (פחות משנה), שלא קיבלו טיפול ב-Methotrexate, חולקו באקראי לטיפול ב-Adalimumab (40 מ”ג פעם בשבועיים) עם Methotrexate (החל ממינון של 7.5 מ”ג לשבוע, עם עליה של 2.5 מ”ג כל 1-2 שבועות עד למינון מקסימאלי שבועי של 20 מ”ג לאחר שמונה שבועות), או פלסבו עם Methotrexate למשך 26 שבועות (תקופה 1). חולים שטופלו בשילוב Adalimumab עם Methotrexate והשלימו את התקופה הראשונה עם השגת יעד פעילות מחלה נמוכה ויציבה (מדד DAS28 עם CRP נמוך מ-3.2 לאחר 22 ו-26 שבועות), חולקו באקראי להמשך טיפול ב-Adalimumab או הפסקת טיפול ב-Adalimumab למשך 52 שבועות נוספים (תקופה שנייה).

חולים שהגיעו ליעד הטיפול עם טיפול ראשוני ב-Methotrexate, המשיכו בטיפול ב-Methotrexate. לחולים עם תגובה לא-מספקת הוצעו טיפול ב-Adalimumab עם Methotrexate. תוצא הסיום העיקרי היה מדד משולב שכלל מדד DAS28 נמוך מ-3.2 לאחר 78 שבועות והעדר התקדמות הדמייתית מתחילת המחקר עד לאחר 78 שבועות, בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול ב-Adalimumab וטיפול מונותרפי ב-Methotrexate.

המחקר נערך בין 28 בדצמבר, 2006, ועד 3 באוגוסט, 2010. 1,636 חולים נבחנו ו-1,032 חולקו באקראי בתקופה הראשונה (515 חולים חולקו לטיפול ב-Adalimumab עם Methotrexate; 517 חולים חולקו לטיפול בפלסבו עם Methotrexate). 466 חולים בקבוצת הטיפול המשולב השלימו את התקופה הראשונה; 207 השיגו את יעד פעילות מחלה נמוכה ויציבה, מהם 105 חולקו שוב באקראי להמשך טיפול ב-Adalimumab. 460 חולים בקבוצת הפלסבו עם Methotrexate השלימו את התקופה הראשונה; 112 השיגו את יעד פעילות מחלה נמוכה ויציבה והמשיכו בטיפול מונותרפי ב-Methotrexate. תוצא הסיום העיקרי תועד ב-73 מבין 105 החולים שהמשיכו בטיפול ב-Adalimumab (70%) וב-61 מבין 112 החולים שטופלו ב-Methotrexate בלבד (54%). חולים שהשיגו את יעד פעילות מחלה נמוכה ויציבה תחת טיפול משולב, שהפסיקו את הטיפול ב-Adalimumab, שמרו ברובם על התגובה הטובה לטיפול. בסיכומו של דבר, 706 מבין 926 חולים בתקופה השנייה פיתחו תופעות לוואי, מהן 82 הוגדרו כחמורות; עם זאת, פיזור תופעות הלוואי לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התוצאות היו די דומות עם המשך טיפול ב-Adalimumab או עם הפסקת הטיפול בחולים שהגיבו תחילה לטיפול משולב ב-Adalimumab עם Methotrexate.

The Lancet, Early Online Publication, 26 October 2013

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן