בחולים שמנים עם מצבי קדם-סוכרת (Prediabetes) היורדים במשקל ומגבירים את היקף הפעילות הגופנית או נוטלים טיפול במטפורמין נרשמה ירידה לא רק בסיכון להתקדמות לסוכרת גלויה, אלא גם הפחתת הסיכון למחלות לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
מדובר במחקר הראשון שהתבסס על בדיקות NMR (Nuclear Magnetic Resonance) בשילוב עם DGU (Density-Gradient Ultracentrifugation) לאישור בשתי גישות מתודולוגיות כי התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים וטיפול במטפורמין, בהשוואה לפלסבו, השפיעו לטובה על רמות ליפופרוטאינים הקשורים בהתפתחות טרשת עורקים.
החוקרים ערכו מחקר אקראי שכלל תת-קבוצה ממחקר Diabetes Prevention Program של חולים עם מצב קדם-סוכרת ומדד מסת גוף ממוצע של 33.5-33.7, בתחילת המחקר.
במסגרת המחקר 1,645 חולים עם הפרעה בסבילות לסוכר חולקו באקראי לשינוי אינטנסיבי של אורחות חיים, טיפול במטפורמין במינון 850 מ”ג, פעמיים ביום, או פלסבו. החוקרים השוו את דגימות הדם בתחילת המחקר עם דגימות שנלקחו שנה מאוחר יותר, להערכת שינויים מטבוליים עם הזמן, תוך תקנון לקבוצת הטיפול, גיל ומין בתחילת המחקר ושינויים במשתנים מטבוליים בתחילת המחקר. הם גם לקחו בחשבון תרופות לטיפול בשומנים בדם.
מהתוצאות עלה כי התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים הביאה לירידה בערכי VLDL, LDL קטנים וצפופים וערכי HDL קטנים, עם עליה ברמות חלקיקי HDL גדולים. הטיפול במטפורמין הביא לירידה מתונה ברמות חלקיקי LDL צפופים וקטנים, עם עליה בחלקיקי LDL קטנים וגדולים.
תכנית לשינוי אינטנסיבי של אורחות החיים הביאה גם לירידה בערכי טריגליצרידים מ-1.6 ל-3.2 מ”מול לליטר (p<0.01).
החוקרים מסבירים כי לפי הפרופיל האתרוגני של חולים שמנים, עם סוכרת מסוג 2 ועמידות לאינסולין, עליה בחלקיקי VLDL, בעיקר החלקיקים הגדולים יותר, קשורה עם דיאטה עתירת-שומן והינה אתרוגנית יותר מחלקיקי VLDL הקטנים יותר.
המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי תכנית לשינוי אורחות חיים הינה יעילה מאוד לאחר שנה אחד לשיפור פרופיל השומנים. כמו כן, תואר שיפור עם טיפול תרופתי במטפורמין, שהיה מעט פחות דרמטי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!