תוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך הכנס מטעם ה-American Diabetes Association, מספקות עדויות נוספות התומכות בתצפיות המוקדמות לפיהן מטפורמין מלווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים, בעוד ש-Rosiglitazone (אבנדיה) מביא לעליה בסיכון הנ”ל, כולל הסיכון לאי-ספיקת לב ואוטם לבבי.
בפרויקט DIABAMON, מחקר להערכת הבטיחות של תרופות להפחתת רמות הסוכר בדם, מצאו החוקרים כי למרות ירידה משמעותית בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית משנות החמישים של המאה הקודמת, הירידה בסיכון למחלה כלילית בחולי סוכרת לא הייתה כה דרמטית. הם החליטו לבחון את הסיכונים של התרופות, לאור המחלוקת הנוגעת לטיפול ב- Rosiglitazone.
ב-29 מחקרים שונים, הטיפול במטפורמין לווה בירידה של 10% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כאשר התרופה לוותה בירידה של 10% בסיכון לאי-ספיקת לב בשבעה מחקרים ובירידה של 12% בסיכון לאוטם לבבי בתשעה מחקרים. מנגד, Rosiglitazone לווה בעליה של 21% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ב-25 מחקרים, עליה של 27% בסיכון לאי-ספיקת לב ב-13 מחקרים ועליה של 17% בסיכון לאוטם לבבי ב-21 מחקרים.
עם זאת, הממצאים אודות Pioglitazone היו פחות ברורים. מהסקירה עולה כי חלה ירידה של 9% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים וירידה של 10% בסיכון לאוטם לבבי, אך לא זוהה קשר עם אי-ספיקת לב.
עם זאת, החוקרים מזהירים כי הקהילה הרפואית לא הקדישה מספיק תשומת לב לקבוצת ההשוואה במחקרים, בפרט במטה-אנליזה המקבצת מספר רב של מחקרים וחולים יחדיו. לדוגמא, לפחות מחקר אחד השווה בין Rosiglitazone ומטפורמין, תרופה המפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, ועובדה זו עשויה להשפיע על הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים שזוהה באותו מחקר ספציפי.
מתוך כנס מטעם ה- American Diabetes Association
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!