שתל DJBL (Duodenal-Jejunal Bypass Liner) הביא לשיפור באיזון רמות הסוכר בדם של מבוגרים שמנים עם סוכרת מסוג 2, במחקר פיילוט שארך שנה אחת.
לדברי החוקרים, EndoBarrier הוא שתל המוכנס אנדוסקופית למניעת המגע בין חומרי מזון שעברו עיכול חלקי ובין החלק הפרוקסימאלי של המעי, כך מחקה את ההשפעות של ניתוח מעקף קיבה, ללא הסיכונים הכרוכים בניתוח.
במחקרים להערכת תחלואה במבוגרים שמנים עם סוכרת מסוג 2 זוהתה ירידה בערכי סוכר בדם בצום בתוך שבוע מהכנסת השתל, וזו נותרה לאורך 52 שבועות.
לממצאים החדשים באוכלוסיית חולים עם ערכי BMI נמוכים יותר חשיבות רבה, מאחר שבמרבית החולים עם סוכרת ערכי BMI נמוכים מ-30 ק”ג למטר בריבוע.
החוקרים מדווחים כי ההשתלה בוצעה בהצלחה ב-20 מבין 23 המשתתפים במחקר. בשלושת המקרים האחרים, לא ניתן היה לבצע את ההשתלה בשל אנטומיה שונה.
16 מבין 20 המושתלים (80%) השלימו את 12 חודשי הטיפול. ערכי BMI בקבוצה זו עמדו בממוצע על 30 ק”ג למטר בריבוע.
22 מבין 23 המשתתפים שנכללו במחקר פיתחו לפחות תופעת לוואי אחת, כולן בחומרה קלה או בינונית. הפרעות במערכת העיכול, כולל כאבי בטן, בחילות והקאות, תועדו ב-13 מטופלים והפרעות במטבוליזם ותזונה, כולל היפוגליקמיה וחסר ברזל, תועדו ב-14 משתתפים.
החוקרים כותבים כי רמות הסוכר בדם בצום ירדו מ-207 מ”ג לד”ל בתחילת המחקר ל-139 מ”ג לד”ל שבוע לאחר השתל, ונותרו נמוכות לאורך תקופת המחקר. לאחר 52 שבועות, רמות הסוכר בדם בצום עמדו על 155 מ”ג לד”ל ב-16 המשתתפים שהשלימו את המחקר, כלומר, ירידה ממוצעת של 45.8 מ”ג לד”ל מתחילת המחקר (p=0.012).
עוד זוהתה ירידה במשקל הגוף הממוצע של המשתתפים, אך השינוי לא היה קשור באופן מובהק לשינוי בערכי הסוכר בצום לאח 52 שבועות. ערכי HbA1c ירדו מ-8.7% בתחילת המחקר ל-7.5% לאחר 52 שבועות. ערכי LDL וטריגליצרידים ירדו גם הם באופן משמעותי לאחר ארבעה שבועות, ונותרו נמוכים לאורך תקופת המחקר. לא זוהה שינוי בערכי HDL.
לאור ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מאמינים כי שתל DJBL מחקה ניתוח מטבולי ביכולתו להפחית במהירות את ערכי הסוכר בדם בצום , ועשוי לשמש כגישה לא-ניתוחית לעצירת התקדמות ואף לנסיגת סוכרת מסוג 2 בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-35 ק”ג למטר בריבוע, כמו גם בחולים עם השמנת-יתר חולנית.
החוקרים מאמינים כי השתל עשוי לשמש כתוספת לטיפול התרופתי בחולי סוכרת אלו. עם הגישה האנדוסקופית, ניתן להביא לשיפור מיידי ברגישות לאינסולין, שאינו תלוי בירידה במשקל, ולשתף פעולה עם אנדוקרינולוגים במטרה להגביר את הטיפול בתרופות המגבירות את השחרור של אינסולין (אנאלוגים של GLP-1) עם איזון טוב של רמות הסוכר בדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!