האם דחק פסיכו-גופני מהווה גורם סיכון לאירועים מוחיים? (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הרגלים מלחיצים ואישיות מסוג A מלווים בסיכון גבוה לאירועים מוחיים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין דחק כרוני ובין מחלות לב וכלי דם, אך הקשר עם אירועים מוחיים לא נבחן היטב. דחק מושפע מהרגלי חיים, סוג האישיות ורמת החרדה. במסגרת המחקר הם ביקשו לבחון דחק פסיכו-גופני כגורם סיכון לאירועים מוחיים, תוך הערכת ההבדלים בין המינים.

החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת, כאשר קבוצת המקרים כללה 150 חולים בגילאי 18-65 שנים, שאושפזו ליחידת הטיפול באירועים מוחיים עם אבחנה של אירוע מוחי חדש. קבוצת הביקורת כללה 300 שכנים (שתאמו לחולים בקבוצת בטווח גילאים של 5 שנים פחות או יותר).

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 53.8 שנים. בהשוואה לביקורות ולאחר תקנון לערפלנים, קשרים משמעותיים בין אירועים מוחיים ובין מצבי דחק זוהה עם ערכי H&R (שאלון Holmes & Rahe להערכת אירועים בחיים) של מעל 150 (יחס סיכויים של 3.84, p<0.001); מדדי ERCTA (Recall Scale of Type A Behavior) של מעל 24 (יחס סיכויים של 2.23, p=0.012); מדד SF12 להערכת המצב נפשי של מעל 50 (יחס סיכויים של 0.73, p=0.330); מדד SF12 להערכת המצב הפסיכולוגי של מעל 50 (יחס סיכויים של 0.66, p=0.220); מין זכר (יחס סיכויים של 9.33, p<0.001); צריכה רבה של משקאות עתירי אנרגיה (יחס סיכויים של 2.63, p=0.007), עישון בהווה (יחס סיכויים של 2.08, p=0.046), או עישון בעבר (יחס סיכויים של 2.35, p=0.032), הפרעת קצב לב (יחס סיכויים של 3.18, p=0.022) ומדד Epworth של 9 ומעלה (יחס סיכויים של 2.83,p=0.044).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לביקורות בריאות ותואמות בגיל, הרגלים מלחיצים והתנהגות מסוג A מלווים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים. הקשר שתועד לא היה שונה בין גברים ונשים.

J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2012;83(11):1104-1111

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן