היעילות והבטיחות של Regorafenib לטיפול ב-GIST מתקדם (Lancet)

במחקר חדש בשלב III, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Lancet ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של Regorafenib בטיפול בגידולי GIST (Gastrointestinal Stromal Tumors) שאינם נתיחים או גידולים ששלחו גרורות והתקדמו לאחר כשלון טיפול ב-Imatinib ו-Sunitinib.

מחקר GRID (Regorafenib in Progressive Disease) כלל 199 חולים מ-57 בתי חולים ב-17 מדינות, עם אבחנה מאושרת של GIST גרורתי או לא-נתיח, וכשלון של לפחות טיפול קודם ב-Imatinib ו-Sunitinib. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Regorafenib במינון 160 מ”ג ליום (133 חולים) או פלסבו (66 חולים), בשילוב עם טיול תומך שניתן לשתי הקבוצות, במהלך שלושת השבועות הראשונים של כל מחזור בן ארבעה שבועות. התוצא העיקרי היה שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות.

עם התקדמות המחלה, החולים שחולקו לקבוצת הפלסבו יכלו לחצות לטיפול בתווית-פתוחה ב- Regorafenib. סה”כ, 38 חולים שטופלו ב- Regorafenib הפסיקו את הטיפול התרופתי, בעוד ששבעה חולים בקבוצת הפלסבו הפסיקו את הטיפול (בשל סיבות שונות, כולל תופעות לוואי, התקדמות המחלה, תמותה או הפרת פרוטוקול המחקר).

החוקרים מדווחים כי חציון שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 4.8 חודשים בקבוצת המטופלים ב- Regorafenib ו-0.9 חודשים בקבוצת הפלסבו (HR = 0.27, p<0.0001).

שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שלושה ושישה חודשים עמדו על 60% ו-38%, בהתאמה, עם טיפול ב- Regorafenib ו-11% ו-0% עם פלסבו, בהתאמה.

במהלך שלב כפל הסמיות של המחקר, בחולים שחולקו לטיפול ב- Regorafenib חציון משך הטיפול עמד על 22.9 שבועות, עם ממוצע של 20.2 שבועות, ובחולים בקבוצת הפלסבו חציון משך הטיפול עמד על 7.0 שבועות, עם ממוצע של 9.1 שבועות.

לאחר התקדמות, 56 חולים בקבוצת הפלסבו (85%) חצו לקבוצת טיפול ב- Regorafenib. חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות ב-56 חולים אלו עמד על 5.0 חודשים.

לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי ההישרדות הכוללים בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת (29 אירועים בקבוצת Regorafenib (22%) לעומת 17 אירועים בקבוצת הפלסבו (26%), יחס סיכון של 0.77, P=0.199).

תופעות לוואי על-רקע טיפול תרופתי דווחו ב-130 חולים (98%) שחולקו לטיפול ב- Regorafenib וב-45 חולים בקבוצת הפלסבו (68%). תופעות הלוואי הנפוצות ביותר על-רקע טיפול ב- Regorafenib בדרגה 3 ומעלה כללו יתר לחץ דם (23%), תסמונת יד-רגל (20%) ושלשולים (5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי Regorafenib עשוי להביא לשיפור בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בהשוואה לפלסבו, בחולים עם GIST גרורתי לאחר התקדמות תחת טיפול סטנדרטי.

The Lancet, Early Online Publication, 22 November 2012

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן