האם לתה ירוק תועלת כנגד סרטן הערמונית? (מתוך כנס Annual American Association for Cancer Research Frontiers in Cancer Prevention Research)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי צריכת כמות גדולה של תה ירוק עשויה לעכב את הגדילה של גידולים ממאירים של הערמונית, בעקבות הפחתת תהליכי דלקת ואפופטוזיס.

החוקרים מדווחים כי לאחר שהמשתתפים במחקר צרכו 6 כוסות תה ירוק ביום למשך חודשיים, רמות PSA בדמם היו נמוכות משמעותית, בהשוואה לרמות בתחילת המחקר (p<0.01), וכך גם הביטוי של חלבוני PSA ברקמת הערמונית (p=0.06). בנוסף, זוהו גם שינויים בסמנים אחרים.

במסגרת המחקר בשלב 2, החוקרים העריכו את ההשפעות נוגדות-ממאירות של תה ירוק בחולים עם סרטן ערמונית לפני ניתוח. מבין 67 הגברים שהשלימו את המחקר, 34 חולקו באקראי לצריכת שש כוסות תה ירוק ביום ו-33 חולקו באקראי לצריכת מים יומית, למשך 3-8 שבועות לפני ניתוח לכריתת ערמונית.

החוקרים עקבו אחר רמות PSA בדם, רמות חלבוני PSA ברקמת ערמונית והריכוז בערמונית של פוליפנולים והמטבוליטים של תה ירוק. בנוסף, נבחנה ההשפעה של תה ירוק על עקה חמצונית וסמני דלקת, כולל ביטוי חלבון ki67, Bcl2, Bax ו-NFkB.

ב-31 מבין 34 גברים שצרכו תה ירוק זיהו החוקרים ברקמת הערמונית נוכחות EGCG (Epigallocatechin Gallate) ו-4′-O-methyl-EGCG.

בקבוצת ההתערבות, צביעה אימונולוגית הדגימה ירידה משמעותית בערכי NFkB התוך-גרעיני, אך ללא שינוי בצביעה ציטופלזמטית בגידולי ערמונית. היחס בין צביעת ציטופלזמטית של Bax ו-Bcl-2 היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, אך ללא שינוי בצביעה הציטופלזמטית של Bcl2 ו-Bax. לא חל שינוי בצביעה הגרעינית של Ki67.

בקבוצת הביקורת לא חל שינוי ברמות PSA.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי שתיית שש כוסות תה ירוק השפיעה על סמנים ברקמת הערמונית בעת הניתוח. ממצאי המחקר מציעים תובנה חדשה באשר למנגנונים בהם צריכת תה ירוק משפיעה על הסיכון לסרטן ערמונית, עם התנגדות לתהליכי דלקת הקשורים בגדילת הגידול. הם מדגישים כי מדובר במחקר להוכחת עיקרון לפיו פוליפנולים מגיעים לערמונית. עם זאת, במחקר הקטן וקצר הטווח הנ”ל, לא זוהה עיכוב של גדילת הגידול. הם קוראים לערוך מחקרים ארוכי-טווח בנושא.

מתוך כנס Annual American Association for Cancer Research Frontiers in Cancer Prevention Research

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן