במאמר חדש שפורסם ב-Lancet מדווחים חוקרים כי בדיקות סקירה לסוכרת מסוג 2 במטופלים בסיכון גבוה לסוכרת שלא-אובחנה, לא הביאו להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה, שיעורי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, או שיעורי תמותה עקב סוכרת, במהלך עשר שנים.
בשלב הראשון של מחקר ADDITION-Cambridge בחנו החוקרים את ההשפעה של תכנית סקירה הדרגתית של האוכלוסייה על שיעורי התמותה. בשלב השני מתכוונים החוקרים להשוות את ההשפעות של טיפול אינטנסיבי מולטי-פקטוריאלי אל מול טיפול שגרתי עם אבחנה של סוכרת מסוג 2 במסגרות בדיקות הסקירה.
33 רופאי משפחה במזרח אנגליה חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות:
(1) בדיקות סקירה ולאחריהן טיפול מולטי-פקטוריאלי אינטנסיבי בחולים המאובחנים עם סוכרת (n=15).
(2) בדיקות סקירה וטיפול שגרתי לסוכרת בהתאם להנחיות הארצות (n=13).
(3) קבוצת ביקורת בה לא נערכו בדיקות סקירה (n=5).
אוכלוסיית המחקר הייתה בסיכון גבוה לסוכרת לא-מאובחנת וכללה למעלה מ-20,000 משתתפים בגילאי 40-69 שנים. במקרים בהם נערכו בדיקות סקירה, המשתתפים הוזמנו לקחת חלק בתכנית הדרגתית שכללה בדיקת רמת סוכר בדם קפילארי ורמת HbA1c, רמת סוכר בדם קפילארי בצום ואישור באמצעות מבחן העמסת סוכר. התוצא העיקרי היה שיעורי תמותה מכל-סיבה.
מבין כ-16,000 משתתפים שלקחו חלק בתכניות הסקירה, 94% הוזמנו לבדיקות סקירה במהלך השנים 2001-2006, 73% הגיעו לבדיקות הסקירה ו-3% אובחנו עם סוכרת. 4137 ביקורות היו במעקב.
במהלך מעקב של כ-184,000 שנות-מטופל, תועדו 1532 מקרי תמותה בקרב אלו שעברו בדיקות סקירה ו-377 מקרי תמותה בקבוצת הביקורת (יחס סיכון לתמותה של 1.06). לא נרשמה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה הקרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.02), תמותה עקב ממאירות (1.08), או בשיעורי התמותה עקב סוכרת (יחס סיכון של 1.26), בעקבות הזמנה לעבור בדיקות סקירה.
החוקרים מוסיפים כי התועלת של בדיקות הסקירה הללוה עשויה להיות קטנה מהצפוי ומוגבלת לחולים עם מחלה הניתנת לאבחון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!