ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Spine עולה כי בטיפול בחולים עם מחלה ניוונית של עמוד השדרה הצווארי, התוצאות הרדיולוגיות והקליניות לאחר מעקב בן שנתיים היו פחות טובות עם טכניקת שתל עצמי בלבד, בהשוואה לשתל עצמי עם תמיכה של פלטה קדמית ובהשוואה לשתל כלוב עם פלטה קדמית.
במסגרת המחקר הפרוספקטיבי ביקשו החוקרים לערוך השוואה בין שלוש גישות שונות לאיחוי גופי חוליות בעמוד-שדרה צווארי שתל עצמי בלבד, שתל עצמי עם פלטה קדמית ושתל כלוב עם תמיכת פלטה קדמית. החוקרים מסבירים כי למרות שמחלה ניוונית של עמוד השדרה הצווארי טופלה בגישה קדמית במשך למעלה מחמישים שנים, אין גישה ניתוחית אחת המקובלת על הכלל. ישנן עדויות באיכות נמוכה מאוד לפיהן קיימים הבדלים מעטים, אם בכלל, בהקלה על כאב עם כל טכניקה.
החוקרים אספו נתונים קליניים ורדיולוגיים אודות 81 חולים שעברו איחוי קדמי של עמוד השדרה הצווארי, עם איחוי בין גופי חוליות של 1-2 סגמנטים נעים בחוליות C3-C7, שבוצעו באחת משלוש הטכניקות (28 חולים, 18 חולים או 29 חולים). החולים היו במעקב במשך שנתיים.
מהתוצאות עולה אינטראקציה משמעותית בין הגובה היחסי בסגמנט והזמן (p<0.001). ערכי הגובה היחסי של שתל עצמי בלבד צנחו מתחת ל-95% מהגובה ההתחלתי והערכים בשתי הקבוצות האחרות נותרו מעל 105%. החוקרים זיהו אינטראקציה משמעותית בין הזמן והקבוצה בזוויות Cobb S (P<0.001).
הערכים בקבוצה הראשונה ירדו משמעותית ונותרו נמוכים משמעותית בהשוואה לערכים בשתי הקבוצות האחרות. שיעורי האיחוי עמדו על 100% בכל הקבוצות. במהלך המעקב לאחר הניתוח, בקבוצה הראשונה כל המדדים היו גבוהים יותר בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, אך ההבדלים לא היו משמעותיים. מדד VAS (visual Analog Scale) הדגים השפעה של הזמן. ההבדלים נבעו משיפור קטן יותר בחולים בקבוצה הראשונה במהלך תקופת המעקב כולו, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.
לאחר שנתיים, בקבוצה הראשונה תועד השיעור הגובה ביותר של חולים שאינם שבעי רצון, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי פלטה קדמית הינה גורם חשוב המשפיע על יישור עמוד השדרה הצווארי לאחר ניתוח וכן על התוצאות הקליניות.
Spine. 2012;37(19):1645-1651
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!