האם לתוספי וויטמין D תועלת בטיפול ביתר לחץ דם? (מתוך כנס Atherosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology)

לוויטמין D3 עשויה להיות פעילות דומה לזו של מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) בחולים שמנים עם יתר לחץ דם. לפיכך, טיפול כרוני בוויטמין D עשוי להפחית את הסיכון למחלת כליות כרונית בשמנים, ע”י הפחתת הפעילות של ציר רנין-אנגיוטנסין. החוקרים הציגו את ממצאי המחקר בפוסטר שפורסם בכנס Atherosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology.

מדגם המחקר כלל 14 משתתפים עם השמנה חולנית (מדד מסת גוף של 36 ק”ג למטר בריבוע) עם יתר לחץ דם, מצב קדם-סוכרתי, רמות 25-Hydroxyvitamin D מתחת ל-25 ננוגרם למ”ל ותפקוד כלייתי תקין. החוקרים התבססו על פרוטוקול קפדני שהוכח כמדד מהימן של ציר רנין-אנגיוטנסין. לשם כך, הם לקחו בחשבון את כל הגורמים בעלי השפעה אפשרית על הציר.

משך הטיפול בוויטמין D הוגבל לחודש אחד, במטרה לצמצם את שיעור המשתתפים הפורשים מהמחקר והערפלנים דוגמת ירידה במשקל ושינויים תזונתיים. לאורך אותו חודש, המשתתפים טופלו בוויטמין D3 במינון של 15,000 IU ליום. רמת וויטמין D בדמם עלתה בממוצע מ-18 מ”ג לד”ל ל-52 מ”ג לד”ל.

המשתתפים ישנו על גבם במהלך לילה בבית החולים לפני מדידת RPF (Renal Plasma Flow). החוקרים מצאו כי טיפול בוויטמין D במינון-גבוה הביא לעליה של הערכים בכ-5% ולירידה בלחץ העורקי הממוצע בשכיבה.

כצפוי, עירוי רציף של אנגיוטנסין II הביא להפחתת RPF. וויטמין D3 הביא לעליה בתגובתיות כלי הדם הכלייתיים לעירוי זה. ממצאים אלו באו לידי ביטוי  גדולה יותר ב-RPF לאחר טיפול בוויטמין D3. החוקרים מסבירים כי גודל ההשפעה היה קטן, אך מציינים כי ההשפעה זוהתה לאחר חודש אחד בלבד של טיפול בוויטמין D3.

התגובה לאנגיוטנסין II קשורה באופן הפוך לפעילות ציר רנין-אנגיוטנסין, והתוצאות מצביעות על ירידה בחולים המטופלים בוויטמין D. לסיכום, לוויטמין D3 ולמעכבי ACE מנגנון פעולה דומה.

מתוך כנס Atherosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן