כרבע מהנשים וכמחצית מהגברים בעלי עודף-משקל בארצות הברית סבורים כי אין כל בעיה במשקל גופם. החוקרים בחנו את נתוני סקרי NHANES (National Health and Nutrition Examination Surveys) שנערכו בין השנים 2003-2008.
לדברי החוקרים, ייתכן כי ההסבר לממצאי המחקר נובע מכך שעם העלייה במשקל הממוצע של אוכלוסיית ארצות הברית, עודף-משקל נתפס כתקין עבור מבוגרים רבים.
החוקרים מציינים כי תפיסת מצב המשקל עשויה להשפיע על המוטיבציה של האדם לרדת במשקל ותיקון תפיסת משקל הגוף ע”י אנשי הצוות הרפואי עשוי לסייע בהגברת המוטיבציה לירידה במשקל.
במטרה לבחון את הנושא החוקרים ניתחו את הנתונים משלושה סקרי NHANES בני שנתיים.
החוקרים מצאו כי חלק גדול מהמבוגרים, 64.3%, דיווחו על רצון לרדת במשקל. עם זאת, מהנתונים עולה גם כי רק 37% מהאוכלוסייה אכן ניסה לרדת במשקל.
החוקרים זיהו הבדלים ניכרים בין המשקל בפועל ותפיסת המשקל. כאמור, 23.4% מהנשים בעלות עודף-משקל ו-48.1% מהגברים בעלי עודף-משקל סברו כי הם במשקל תקין. גם באלו בעלי השמנת-יתר, 5.1% מהנשים ו-13.0% מהגברים סברו כי הם במשקל הנכון.
החוקרים כותבים כי תפיסה עצמית של כאדם כבעל משקל עודף הינה הגורם המנבא החשוב ביותר ברצון לרדת במשקל. מרבית המבוגרים שראו עצמם כבעלי עודף-משקל (98.3% מהנשים, 95.2% מהגברים), דיווחו על רצון לרדת במשקל.
בקרב מבוגרים שזכרו כי אובחנו כבעלי עודף-משקל/השמנת-יתר ע”י רופא, שיעורי המוטיבציה לרדת במשקל היו גבוהים פי שתיים, ללא תלות בתפיסה העצמית ובמשקל בפועל. באופן ספציפי, מבוגרים עם עודף-משקל/השמנת-יתר עם אבחנה של עודף-משקל/השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא אבחנה זו, נטו יותר להקפיד על דיאטה (74% לעומת 52%), פעילות גופנית (44% לעומת 34%), או שניהם (41% לעומת 30%). לרוע המזל, 74% מהמבוגרים בעלי עודף-משקל ו-29% מאלו בעלי השמנת-יתר שפנו לרופא בשנה האחרונה, מעולם לא אובחנו עם עודף-משקל או השמנת יתר.
על אנשי הצוות הרפואי לנצל הזדמנויות להגביר את המוטיבציה של מבוגרים לשמור על משקל גופם ולרדת במשקל במידת הצורך, ע”י תיקון תפיסת המשקל והצעה ייעוץ בנוגע לדרכים בריאות לירידה במשקל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!