חוקרים מבריטניה מדווחים במאמר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism כי אין תועלת בעריכת בדיקות סקר שגרתיות לתסמונת קושינג בחולים עם סוכרת, גם לא בחולים בסיכון גבוה.
לדברי החוקרים, בהעדר מאפיינים קליניים אחרים לתסמונת קלינית לפי אנמנזה ובדיקה גופנית, אין מקום לערוך בדיקות סקר לתסמונת זו בקרב חולי סוכרת.
החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר בדיקות סקר שנערכו ב-201 חולי סוכרת ו-79 ביקורות, עם הערכת רמות קורטיזול ברוק בשעה 11 בלילה.
בכל המשתתפים תועדו לפחות שני מאפיינים של תסמונת קושינג: רמת HbA1c של 7% ומעלה, ערכי BMI של 25 ומעלה, או היסטוריה של יתר לחץ דם או לחץ דם של 140/90 מ”מ כספית ומעלה.
החוקרים מדווחים כי ממוצע רמות קורטיזול בשעות הלילה היה דומה בקבוצת החולים (8.5 ננומול לליטר) והביקורות (5.8 ננומול לליטר). עם זאת, ב-47 חולים (23%) תועדו רמות של 10 ננומול לליטר ומעלה, הסף המקובל להמשך בירור. 34 מאלו הסכימו לבדיקת ODT (Overnight Dexamethasone Test) ולאחר מתן 1 מ”ג או 2 מ”ג, רמות קורטיזול ירדו ל-60 ננומול לליטר, או נמוך מכך. שלושה נבדקים סירבו למבחן Dexamethasone במינון 2 מ”ג, אך רמות קורטיזול חופשי בשתן במהלך 24 שעות, היו תקינות .
באף אחד מהחולים לא תועדו מאפיינים קליניים של היפר-קורטיזוליזם. יתר 10 המשתתפים שלא-נבדקו נותרו במעקב למשך שנה לפחות, ולא פיתחו תסמונת קושינג.
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכותבים כי לא משתלם לערוך בדיקות סקר שגרתיות לתסמונת קושינג במרפאת סוכרת, ללא תועלת מבחינת מאזן עלות-תועלת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!