למרות שהנחיית אולטרה-סאונד משפרת את הדיוק של הזרקת סטרואידים למפרק במקרים של דלקת מפרקים אינפלמטורית, היא אינה מובילה לתוצאות קליניות טובות יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Arthritis and Rheumatism.
בפועל, מרבית ההזרקות למפרקים מתבססות על בדיקה קלינית להכוונת הזריקה, אך מספר מחקרים הדגימו שיעורי חוסר-דיוק של עד 63%, שעשויים לתרום להעדר התועלת הקלינית שתועדה בחלק מהחולים.
עם זאת, אולטרה-סאונד מאפשר הדגמה ישירה של מחט המזרק בתוך מבני המפרק בזמן-אמת, ובסדרות קטנות הוכח כי הנחיית אולטרה-סאונד משפרת את דיוק הצבת המחט ואספירציה מהמפרק, בהשוואה להנחיה המבוססת על בדיקה קלינית.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לאשר, בקנה מידה גדול יותר, כי הנחיית אולטרה-סאונד אכן משפרת את הדיוק של הצבת המחט, ולבחון אם חל שיפור גם בתוצאות הקליניות.
המחקר האקראי כלל 184 חולים עם דלקת מפרקים אינפלמטורית בכתף, מרפק, שורש כף יד, ברך, או קרסול. כל חולה טופל בזריקת Triamcinolone במינון של 40 מ”ג, שניתנה לתוך המפרק המעורב, תחת הכוונת אולטרה-סאונד או בדיקה קלינית.
בשילוב עם הסטרואידים, החוקרים הזריקו חומר-ניגוד שסייע להם בהערכת הדיוק. החוקרים העריכו את הכאב, התפקוד והנוקשות של המפרק המעורב לפני מתן הטיפול ו-2 ו-6 שבועות לאחר ההזרקה למפרק, על-פי מדדי VAS (Visual Analog Scale). בנוסף, המשתתפים השלימו את שאלוני Health Assessment Questionnaire ו-EuroQol. החוקרים תיעדו את שקיעת הדם וערכי CRP (C-Reactive Protein) בתחילת המחקר ולאחר שבועיים.
שיעורי הדיוק עמדו על 83% תחת הנחיית אולטרה-סאונד ו-66% כאשר הזריקות נערכו תחת הכוונת בדיקה קלינית (p=0.01).
למרות שתועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות לפי שאלון EuroQol, מרבית התוצאות הקליניות היו דומות בשתי הקבוצות.
החוקרים מצאו כי כאשר הזריקה הייתה מדויקת, חל שיפור בתפקוד המפרק לאחר שישה שבועות. עם זריקה מדויקת, תועד שיפור של 31 מ”מ במדד VAS להערכת התפקוד, בהשוואה לשיפור של 21 מ”מ עם זריקות לא-מדויקות (p=0.03).
בנוסף, מהתוצאות עולה כי רופאים שנעזרו בהנחיית אולטרה-סאונד יכלו לקבוע באופן טוב יותר באילו מצבים הזריקה הייתה מדויקת, בהשוואה לרופאים ללא גישה לבדיקת אולטרה-סאונד.
באשר למגבלות המחקר, החוקרים מציינים כי תועד הבדל קטן מהצפוי בשיעורי הדיוק בין זריקה תחת הנחיית אולטרה-סאונד והנחיית בדיקה קלינית. שנית, המדדים הקליניים לדלקת שימשו כקריטריונים להכללה במחקר, אך הם פחות מדויקים מהדמיה, וייתכן והובילו להכללת חולים עם מפרקים ללא דלקת משמעותית. לסיום, מינון הסטרואידים שניתן היה די-גבוה, וייתכן והביא להשפעות סיסטמיות שעשויות למסך הבדלים בין הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!