בדיקת אק”ג עם 80 לידים מסייעת באבחנת STEMI שאינו-מזוהה בבדיקת אק”ג סטנדרטית (מתוך Ann Emerg Med)

הוספת בדיקת אק”ג עם 80 לידים לבדיקת אק”ג עם 12 לידים עשויה להביא לעליה של 27.5% בסיכויי אבחנת STEMI (ST-Elevation Myocardial Infarction), כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Annals of Emergency Medicine.

החוקרים מסבירים כי מדובר בכלי טוב לזיהוי STEMI באזורים שקטים של הלב לפי בדיקת אק”ג, לפני קבלת תשובת ערכי טרופונין בדם, בכדי להביא לאבחנה מוקדמת וצנתור מוקדם.

במחקר הפרוספקטיבי החוקרים תכננו לערוך הן בדיקת אק”ג עם 80 לידים והן בדיקת אק”ג עם 12 לידים בחולים שפנו לחדר מיון, עם חשד לתסמונת כלילית חריפה. מאחר שלחץ הזמן לטיפול רה-פרפוזיה הקשה על הכללת חולים עם STEMI, הם שינוי בסופו של דבר את הפרוטוקול לכלול חולים עם STEMI שעברו בדיקת אק”ג עם 12 לידים בלבד.

סה”כ נכללו במחקר 1830 חולים. 91 חולים אובחנו עם STEMI על-בסיס ממצאי אק”ג עם 12 לידים, ו-25 ענו על הקריטריונים ל-STEMI לפי בדיקת אק”ג עם 80 לידים בלבד. מבין 25 החולים עם STEMI לפי בדיקת אק”ג עם 80 לידים בלבד, ב-12 נקבעה אבחנה של אוטם לבבי מסוג NSTEMI (Non-STEMI) על-בסיס אק”ג עם 12 לידים. יתר החולים אובחנו עם אנגינה לא-יציבה או תסמונת כלילית חריפה לפני ביצוע אק”ג עם 80 לידים.

בחולים עם STEMI לפי בדיקת אק”ג עם 80 לידים שעברו צנתור לבבי, שיעורי רה-וסקולריזציה היו דומים לאלו של חולי STEMI לפי בדיקת אק”ג עם 12 לידים בלבד. לאחר 30 ימים, שיעורי התמותה, אוטם לבבי חוזר ואשפוז חוזר מסיבות קרדיווסקולארית, היו דומים בחולים עם STEMI לפי בדיקת אק”ג עם 12 לידים ובדיקת אק”ג עם 80 לידים.

בחולים עם עליות מקטע ST בבדיקת אק”ג עם 80 לידים תועד סיכון מוגבר פי 11.2 לתמותה ועליה לא-משמעותית של פי 3.4 לתמותה ואוטם לבבי חוזר, בהשוואה לחולים ללא עליית מקטע ST בבדיקת אק”ג עם 80 לידים. לא תועד קשר דומה עם אק”ג עם 12 לידים.

החוקרים לא הצליחו להשוות ישירות בין אק”ג עם 80 לידים ואק”ג עם 12 לידים, בשל גודל מדגם קטן. עם זאת, הם כן מסכמים כי בדיקת אק”ג עם 80 לידים עשויה לספק מידע נוסף לבדיקת אק”ג סטנדרטית.

בחולים בסיכון גבוה, עם ממצאים אבנורמליים אך לא-ספציפיים בבדיקת אק”ג עם 12 לידים, הבדיקה משמשת לזיהוי STEMI שפוספס, בעיקר במקרים של STEMI אחורי או בצד ימין.

במאמר מערכת כותבים מומחים בתחום כי הוספת 68 לידים עשויה לסייע במצבים אלו, אך לדבריהם יש לבחון ראשית אם הטכנולוגיה החדשה מסייעת בזיהוי חולים עם בדיקת סמנים לבביים ראשונית תקינה. לאחר מכן, יש להעריך אם יש תועלת במצבים אלו בטיפול רה-פרפוזיה מוקדם. בכדי לקבל מענה לשאלות אלו דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Ann Emerg Med2009;54:779-788,789-790

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן