האמנם יש למלא את בלון קטטר השתן במים בלבד? (מתוך BJU International)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון BJU International עולה כי ניתן למלא בלון של קטטר שתן בנוזל Saline או Glycine ללא חשש שמא יגרמו נוזלים אלו למקרי דפלציה של הבלון לעומת מים. החוקרים ביקשו לבחון את ההנחה הרווחת לפיה שימוש ב-Normal Saline (0.9%) או ב-Glycine (0.25%) למילוי בלון קטטר השתן עלול לגרום לכשל בדפלציה שלו ולתקיעת קטטר השתן במקומו.

אחד החוקרים כי בעשייה הקלינית הם נוהגים להשתמש באיזה משלושת הנוזלים האמורים שבנמצא כשמחדירים קטטר שתן. הוא מציין כי סליין וגליקיין, המשמשים שניהם כנוזלי שטיפה בציסטוסקופיות ובניתוחים טרנס-אורתרליים ומגיעים בשקיות בנפח ליטר או שניים, מצויים בשפע במרפאה בתום פעולות אלו.

לדברי החוקרים, צוות הסיעוד פעמים רבות פותח מיכל חדש של מים סטריליים לשם כך, דבר אשר בעיניהם הינו הפרזה לאור מיעוט הראיות התומכות בהנחה לפיה יש להשתמש במים בלבד בהקשר זה. לפיכך, במחקרם זה מילאו החוקרים 600 קטטרי שתן סטנדרטיים העשויים לטקס ומצופים הידרוג’ל ב-10mL של מים סטריליים, Normal saline או לחילופין Glycine. לאחר מכן, נקשר כל אחד מ-600 הקטטרים לתחתית של מיכל גדול ובו תמיסת שתן מלאכותית (שהרכבה 0.2 גרם גלוקוז, 1.2 גרם סודיום כלוריד ו-4 גרם אוריאה לכל ליטר של מים, ב-pH של 6, מחוממת לטמפרטורה של 34 מעלות), וזאת תוך שמירה על סמיות החוקרים ביחס לסוג התמיסה בה נעשה שימוש למילוי הבלון בכל קטטר.

לאחר שישה שבועות, רוקנו החוקרים את הבלונים. לדבריהם, בכל המקרים אבד כ-1 מ”ל של נוזל, ונותרו 9.0 מ”ל של מים, 9.2 מ”ל של סליין או 9.1 מ”ל של גליקיין (p < 0.001). בעוד שלא נצפה הבדל מובהק בנפחי הנוזל שנותרו בבלון כשזה הכיל סליין או גליקיין, הרי שבשניהם נותר נפח גדול יותר בהשוואה למים (p < 0.001). עם זאת, להבדלים אלו בנפח הנוזל שנותר לא הייתה כל השפעה על שיעורי הדפלציה- את כל הבלונים ניתן היה לרוקן בהצלחה.

החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מפריכים למעשה את התיאוריה לפיה התגבשות הנוזלים הללו מובילה לכשלים משמעותיים בריקון בלון קטטר השתן. לדבריהם, קיימים אלפי מיתוסים רפואיים אשר עליהם מתבססים פרוטוקולים ופרוצדורות שיש להפריכם, מאחר ומביאים לבזבוז זמן וכסף ואף עשויים להזיק לסביבה, וזאת מבלי לשפר את הבטיחות או את העשייה הרפואית הנכונה.

במחקר נוסף אשר פורסם לפני כחמש שנים, קבוצת חוקרים מסין ביקשה למצוא תשובה לאותה השאלה, אולם עשתה שימוש במתודולוגיה פחות טובה. החוקרים העומדים מאחורי המחקר הנוכחי מזכירים כי קודמיהם בחנו בצורה ידנית כל קטטר בנפרד בניגוד להנחיות היצרן, שמרו אותם מתחת למים, לא עשו שימוש בתמיסה דמוית-שתן ועשו כן למשך ארבעה שבועות. בנוסף, השיטות הסטטיסטיות במחקר המוקדם יותר היו לדבריהם לוקות בחסר.

BJU Int 2009;104:1693-1695

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן