גורמים המסייעים בזיהוי חולים עם כאבי חזה בהם צפויה תועלת לבדיקת CTA של הלב (Am J Cardiol )

ממחקר חדש עולה כי לבדיקת CTA (CT Angiography) של הלב צפויה תועלת בנשים מתחת לגיל 65 שנים ובגברים מתחת לגיל 55 שנים עם כאב חזה חד, החשוד לתסמונת כלילית חריפה.

החוקרים מסבירים כי המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי לא בכל החולים צפויה תועלת דומה מהבדיקה, עובדה חשובה מאחר שהבדיקה כרוכה במתן חומר ניגוד וקרינה, ויש לחשוף רק את החולים הצפויים לתועלת לתופעות הלוואי האפשריות.

החוקרים מוסיפים כי מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן CTA של הלב עשוי לסייע בהערכת חולים עם כאב חזה חד. עם זאת, עדיין לא-ברור באילו חולים התועלת האבחנתית הגבוהה ביותר.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים עקבו אחר 368 חולים, שתלונתם העיקרית היא כאב חזה חד והערכה שאינה חד-משמעית (ממצאים לא-אבחנתיים בבדיקת אקו-לב, מרקרים לבביים שליליים), שעברו בדיקת CTA של הלב במטרה לשלול אוטם לבבי. גיל החולים הממוצע עמד על 52.7 שנים, 61% היו גברים ו-8% עם תסמונת כלילית חריפה.

נוכחות היצרות כלילית משמעותית בבדיקת CTA והיארעות תסמונת כלילית חריפה עלו עם הגיל, הן בקרב גברים והן בקרב נשים (p<0.001).

החוקרים מציינים כי מהתוצאות עולה כי בדיקת CTA של הלב בחולים המתקבלים עם כאב חזה חד שימושית בעיקר בנשים מתחת לגיל 65 שנים ובגברים מתחת לגיל 55 שנים. לממצאים אלו עשויות להיות השלכות משמעותיות על הטיפול בחולים אלו.

בנשים מתחת לגיל 65, רגישות בדיקת CTA של הלב עומדת על 100%, עם סגוליות של 87% . בגברים, הרגישות עומדת על 100% באלו מתחת לגיל 45 שנים ועל 80% בגברים בין הגילאים 45-54 שנים. הסגוליות בגברים מתחת לגיל 55 שנים עולה על 88.2%.

מנגד, הדיוק האבחנתי היה צנוע מאוד בגברים ונשים מבוגרים יותר, עדות לחשיבות המוגבלת של הבדיקה בחולים אלו. לאור זאת, רופאים צריכים להיעזר בקריטריון הפשוט (גיל ומגדר) לקבוע באילו מקרים יש מקום לבדיקת CTA בחדר המיון.

Am J Cardiol2009;104:1165-1170

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן