בילדים עם ADHD (attention-deficit hyperactivity disorder) לא מטופל עם נדודי שינה, מלטונין עוזר להירדם מוקדם יותר ולישון יותר זמן. אך לא קיים יתרון בנוגע לבעיית ההתנהגות של הילדים, ביכולות הקוגניטיביים או באיכות החיים, כך עולה ממחקר, שפורסם במהדורת פברואר של American Academy of Child and Adolescent Psychiatry.
במחקר השתתפו 105 ילדים בני 6 עד 12, שאובחנו כסובלים מ-ADHD, אך לא מטופלים תרופתית. הילדים חולקו רנדומאלית לקבל melatonin (מינון של 3 mg לילדים השוקלים מתחת ל-4 קילו ו-6 mg לילדים השוקלים מעל 40 קילו) או לקבל פלצבו. הטבליות נלקחו בשעה 7:00 בערב והילדים הורשו להיכנס למיטה, כשהם הרגישו עייפים.
בהשוואה לנקודת ההתחלה, הילדים, שלקחו מלטונין, נרדמו 27 דקות מוקדם יותר בממוצע, בעוד שלאלה, שלקחו פלצבו, לקח 10 דקות יותר להירדם (p < 0.001). מלטונין העלה את ממוצע זמן השינה הכללי ב-20 דקות, בעוד שפלצבו היה קשור עם ירידה של 14 דקות.
לאחר ארבעה שבועות, שתי הקבוצות לא הדגימו שיפורים בבעיות הליבה, כגון התעצבנות בקלות וקושי בתשומת לב. ניקודי שאלון בנושא התנהגות הילד ואיכות חיים הקשורה לבריאות גם כן לא הראו הבדל משמעותי בין אלה, שלקחו מלטונין ואלה, שלקחו פלצבו. השכיחות של אירועים בלתי רצויים לא השתנתה משמעותית בין שתי הקבוצות.
בסוף המחקר, הוצע לכל הילדים טיפול במלטונין. מתוך 24 ילדים, שעקבו אחריהם שנתיים לאחר מכן, 19 עדיין השתמשו במלטונין.
החוקרים מסכמים וממליצים על טיפול במלטונין רק כאשר יש תלונות של נדודי שינה ממושכים וחמורים המהווים עוול על הילד. אם אפשר, רק אחרי שיפור גורמים חיצוניים אפשריים הגורמים לבעיה ועדיף בילדים המדגימים איחור בקצב מלטונין האנדוגני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!