ממחקר חדש עולה, כי יומיים לאחר דימום מפרקי, יש לשקול שאיבת דם מהמפרק על מנת למנוע פגיעה במפרק.
על אף שתוצאות אלה התקבלו בתנאי מעבדה, הן מראות, לדברי החוקרים, כי הסחוס המפרקי הינו רגיש מאוד לנזק המושרה ע”י דם.
החוקרים מציינים, כי גם כמות מינימאלית של דימום מפרקי עלולה להוביל עם הזמן לנזק קשה למפרק.
במטרה לבחון את הסף של זמן חשיפה בתנאי מעבדה ואת הריכוזים המביאים לנזק בלתי הפיך, ביצעו החוקרים מספר ניסויים תוך שימוש ברקמות מסחוסי מפרק הומאניים בריאים.
סחוסים אלה תורבתו למשך 1-4 ימים בהיעדר דם ובנוכחות דם בריכוזים הנעים בין 5% ל-50%.
חשיפה של הסחוס ל-50% דם הובילה לשינויים שליליים, שהיו בלתי תלויים בזמן החשיפה. השפעות אלה נותרו לאחר חשיפה התחלתית של יומיים או יותר.
נמצא, כי חשיפת הסחוס לריכוזים עולים של דם למשך ארבעה ימים הביאה לשינויים שליליים תלויי-ריכוז. בנוסף, ההשפעות נותרו כאשר הריכוזים הגיעו ל-10% ומעלה. לאחר יומיים של חשיפה ל-10% דם, ההשפעות השליליות על הסחוס נעשו בלתי הפיכות.
לדברי החוקרים, ריכוזים של 50% דם עם זמן פינוי טבעי של כארבעה ימים נצפו במפרקים שדיממו בגוף החי. לכן, יש חשיבות רבה למניעת דימומים במפרקים, וכאשר הם מתרחשים, לטפל בהם באופן הולם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!