נוכחות דם במפרק מובילה לנזק סחוסי כעבור יומיים (מתוך Arthritis Rheum)

ממחקר חדש עולה, כי יומיים לאחר דימום מפרקי, יש לשקול שאיבת דם מהמפרק על מנת למנוע פגיעה במפרק.

על אף שתוצאות אלה התקבלו בתנאי מעבדה, הן מראות, לדברי החוקרים, כי הסחוס המפרקי הינו רגיש מאוד לנזק המושרה ע”י דם.

החוקרים מציינים, כי גם כמות מינימאלית של דימום מפרקי עלולה להוביל עם הזמן לנזק קשה למפרק.

במטרה לבחון את הסף של זמן חשיפה בתנאי מעבדה ואת הריכוזים המביאים לנזק בלתי הפיך, ביצעו החוקרים מספר ניסויים תוך שימוש ברקמות מסחוסי מפרק הומאניים בריאים.

סחוסים אלה תורבתו למשך 1-4 ימים בהיעדר דם ובנוכחות דם בריכוזים הנעים בין 5% ל-50%.

חשיפה של הסחוס ל-50% דם הובילה לשינויים שליליים, שהיו בלתי תלויים בזמן החשיפה. השפעות אלה נותרו לאחר חשיפה התחלתית של יומיים או יותר.

נמצא, כי חשיפת הסחוס לריכוזים עולים של דם למשך ארבעה ימים הביאה לשינויים שליליים תלויי-ריכוז. בנוסף, ההשפעות נותרו כאשר הריכוזים הגיעו ל-10% ומעלה. לאחר יומיים של חשיפה ל-10% דם, ההשפעות השליליות על הסחוס נעשו בלתי הפיכות.

לדברי החוקרים, ריכוזים של 50% דם עם זמן פינוי טבעי של כארבעה ימים נצפו במפרקים שדיממו בגוף החי. לכן, יש חשיבות רבה למניעת דימומים במפרקים, וכאשר הם מתרחשים, לטפל בהם באופן הולם.

Arthritis Rheum 2007;56:199-207

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן