ממחקר חדש שנערך בקרב מבוגרים במשקל תקין, עודף משקל ומבוגרים הסובלים מהשמנת-יתר, עולה כי קיים קשר שלילי קונסיסטנטי בין היקף המותניים ובין התפקוד הריאתי, לאורך קטגוריות BMI שונות.
לדברי החוקרים, היקף מותניים הוא פקטור מנבא טוב יותר להפרעה בתפקוד הריאתי, בהשוואה ל-BMI, במבוגרים. השמנת-יתר מלווה במגוון בעיות בריאותיות, כולל הפרעה נשימתית. לחץ תוך-בטני הגורם להשפעה מכנית על הסרעפת, הוא ככל הנראה הגורם להשמנת-יתר הקשורה בהפרעה בתפקוד הריאתי.
במחקרים קודמים מצאו החוקרים כי קיים קשר בין השמנת-יתר ובין אסתמה ו-COPD, וכי BMI הינו פקטור מנבא חשוב. במחקר הנוכחי, החוקרים קבעו את הערך המנבא של היקף מותניים ו-BMI בכל הנוגע לתפקוד הריאתי, בקרב 1,674 מבוגרים בעלי משקל תקין, עודף משקל, או השמנת-יתר.
החוקרים מצאו קשר שלילי בין היקף המותניים ובין מדדי FVC (Forced Vital Capacity) ומדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume בשניה הראשונה), בלא תלות בגיל, מין, או קטגורית מדדי BMI (משקל תקין, עודף משקל, או השמנת-יתר).
בממוצע, עליה של 1 ס”מ בהיקף המותניים לוותה בירידה של 13 מ”ל במדדי FVC וירידה של 11 מ”ל במדדי FEV1. בניגוד לכך, החוקרים מצאו קשר שלילי בין מדדי BMI והתפקוד הריאתי רק במבוגרים שסבלו מעודף משקל או השמנת-יתר.
לסיכום, החוקרים טוענים כי מהממצאים עולה כי להיקף מותניים, כמדד לפיזור השומן הבטני, יכולת ניבוי עקבית יותר של התפקוד הריאתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!