בטיחות טיפול תרומבוליטי תוך-עורקי לאחר טיפול תוך-ורידי ב-Rt-PA בעקבות שבץ (Stroke)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Stroke, עולה כי טיפול תרומבוליטי תוך-עורקי, לאחר מינון תוך-ורידי מלא של Recombinant Tissue Plasminogen Activator (IV rt-PA), הינו טיפול בטוח בחולים עם שבץ איסכמי אקוטי, ומוביל לעליה בשיעור Recanalization ותוצאות חיוביות.

הממצאים מבוססים על התוצאות ב-69 חולים עם שבץ איסכמי, שקיבלו טיפול תרומבוליטי תוך-עורקי לאחר שלא הגיבו כראוי לטיפול 0.9mg/kg IV rt-PA.  תת-קבוצה של חולים עם שבץ חמור, שאינם מגיבים לטיפול rt-PA, עשויות למצוא תועלת בטיפול הצלה תוך-עורקי.

עם זאת, קיים חשש מכך שהוספת טיפול תוך-עורקי לטיפול IV rt-PA, עשוי להיות מסוכן מדי, עם סיכון ניכר לדימומים. המחקר הנוכחי מרגיע את הרופאים במחלקות המיון, ולפיו ניתן לטפל במינון המלא של IV rt-PA, ועדיין לבחור בטיפול תרומבוליטי תוך-עורקי בשלב מאוחר יותר.

ב-69 החולים שנבדקו, IV rt-PA ניתן לאחר חציון של 120 דקות מהופעת השבץ, וטיפול תרומבוליטי תוך-עורקי (Reteplase, Alteplase או Urokinase) ניתן לאחר חציון של 285 דקות מהופעת השבץ.

על-פי החוקרים, דימום תוך-גולגלתי סימפטומטי זוהה ב-4 מבין 69 החולים (5.8%), 3 אירועים היו פטאליים. ב-50 חולים הטיפול הוביל ל-Recanalization (72.5%), וב-38 היו תוצאות חיוביות שחרור לבית או אישפוז במוסד שיקום.

מחקרי פיילוט הוכיחו את בטיחות הטיפול התוך-עורקי לאחר מינון נמוך של rt-PA. אולם, מאחר שחולים אלו מקבלים מינון קטן מהמינון המאושר של IV rt-PA, הם אינם זוכים לאפשרות הטובה ביותר להגיב למינון המלא של IV rt-PA.

מהמחקר עולה כי ככל הנראה בטוח לתת מינון מלא של IV rt-PA, ולאחר מכן להמשיך בטיפול תוך-עורקי.

Stroke 2007;38:80-84.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן