האם מינונים נמוכים של Phenylpropanolamine מגדילים את הסיכון לשבץ? (Neurology)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון 9 בינואר של Neurology, עולה כי חלוקת הטיפול ב- Phenylpropanolamine (PPA), למספר מינונים קטנים, מגדיל את הסיכון לשבץ המורגי בנשים.

לדברי החוקרים, דיווחים קודמים קשרו בין מדכאי תאבון המכילים PPA ובין סיכון מוגבר לשבץ המורגי בנשים צעירות ובגיל העמידה. עם זאת, למרות שהקשר בין כדורי הרזיה המכילים מינון גדול של PPA ודימום מוחי כבר הוכח, המחקר הנוכחי מגלה כי גם מינונים קטנים של PPA עלול להגדיל את הסיכון לשבץ המורגי.

בכדי לבחון את הנושא, החוקרים עקבו אחר 940 חולים עם שבץ המורגי, והתאימו לכל מקרה שתי ביקורות.

סה”כ, 1.7% מהמקרים נחשפו ל-PPA בתוך שבועיים מהשבץ, לעומת 0.7% מהביקורות ב-14 הימים שלפני האירוע האמור. אף אחד מהנבדקים לא נטל מדכאי תאבון, ובכל המקרים מדובר היה בתרופות המכילות מינונים נמוכים של PPA.

יחס הסיכונים הלא-מתוקנן לשבץ, עם חשיפה ל-PPA, עמד על 2.46, ולאחר תיקנון עמד על 2.16. בנוסף, חשיפה למינונים גדולים יותר וארוכים יותר של PPA, לוותה בסיכון מוגבר לשבץ.

בקרב נשים, יחס הסיכונים המתוקנן והלא-מתוקנן עמדו על 3.86 ו-3.84, אך בקרב גברים התוצאות לא הגיעו למשמעות סטטיסטית. 

הדבר היה נכון גם במחקר מוקדם יותר של PPA, שכלל מדכאי תאבון. החוקרים מציינים כי אותו מחקר כלל מספר קטן יחסית של גברים. במחקר הנוכחי, החשיפה היתה דומה בין גברים ונשים, ולכן החוקרים מסכמים כי לא ניתן לייחס את הסיכון הבולט יותר בנשים להבדל בחשיפה בין המינים.

Neurology 2007;68:146-149.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן