ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Pediatrics, עולה כי טיפול משולב ב-Oxandrolone ופעילות גופנית הביא לעליה במסת הגוף הרזה וכוח השרירים בילדים עם כוויות קשות.
לדברי החוקרים, קיים קשר בין כוויות קשות ובין איבוד משמעותי של כוח ומסת שרירים. מחקרים דיווחו כי Oxandrolone מביא לשיפור במסת הגוף הרזה במצבי דלדול שרירים. החוקרים שיערו כי Oxandrolone, בשילוב עם פעילות גופנית, יביאו לעליה במסת הגוף הרזה וכוח שרירים, בילדים עם כוויות קשות, בצורה טובה יותר מטיפול ב- Oxandrolone בלבד, או פעילות גופנית בלבד.
מבין 51 הילדים עם כוויות בלמעלה מ-40% משטח הגוף, 9 חולקו לטיפול ב- Oxandrolone בלבד (0.1 מ”ג לק”ג ביום, דרך הפה), 14 טופלו ב- Oxandrolone עם פעילות גופנית, 11 טופלו בפלסבו ללא פעילות גופנית, ו-17 לפלסבו עם פעילות גופנית. טיפול ב- Oxandrolone החל עם השחרור והמשיך עד שנה לאחר הכוויה, תכנית אימונים של 12 שבועות החלה חצי שנה לאחר הכוויה. החוקרים עקבו אחר רמות הורמונים, מסת הגוף הרזה, כוח שרירים, ויכולת לב-ריאה מקסימלית, לאחר 6 ו-9 חודשים מהכוויה.
בהשוואה לשלוש הקבוצות האחרות, טיפול ב- Oxandrolone ופעילות גופנית הביא לאחוזי עליה משמעותיים במשקל ובמסת הגוף הרזה. במטופלי Oxandrolone ופעילות גופנית, במטופלי Oxandrolone בלבד, ובקבוצות הפלסבו ופעילות גופנית, נרשם שיפור משמעותי במסת הגוף הרזה, בהשוואה למטופלי פלסבו בלבד. בהשוואה לפלסבו, ללא פעילות גופנית, נרשמה עליה משמעותית בכוח השרירים במטופלי Oxandrolone ופעילות גופנית, פעילות גופנית ופלסבו ו- Oxandrolone בלבד.
בהשוואה לקבוצות הטיפול ללא פעילות גופנית, בשתי הקבוצות בהן הטיפול כלל פעילות גופנית נרשמה יכולת מקסימלית גבוהה יותר של תפקודי לב-ריאה, ושינויים משמעותיים ב-Insulin-like Binding Protein 3. במטופלי Oxandrolone בלבד, רמות Insulin-like Growth Factor 1 היו גבוהות יותר באופן משמעותי, בהשוואה למטופלי פלסבו ופעילות גופנית או מטופלי פלסבו, ללא פעילות גופנית.
שילוב Oxandrolone ופעילות גופנית הוביל לעליה הגדולה ביותר במדדי LBM (מסת גוף רזה) ומשקל, והביא לשיפור משמעותי בכוח השרירים. טיפול ב- Oxandrolone בלבד הביא לעליה משמעותית במדדי LBM ובכוח השרירים, בהשוואה לפלסבו. הבדלים אלו עשויים להיות חשובים מבחינה קלינית בילדים שאינם יכולים, או צעירים מכדי להשתתף בתוכניות פעילות גופנית שונות.
מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת להתייחס למנגנונים וחוסר האפשרות להכליל את התוצאות לבתי חולים אחרים. קיימים מכשולים ואתגרים ביישום תכניות פעילות גופנית אלו בילדים, 6 חודשים לאחר שנכוו קשות. בנוסף, החוקרים מציינים כי יש לעקוב מקרוב אחר החולים, בשל תופעות לוואי אפשריות, דוגמאת פגיעה כבדית, שיעור יתר/אטרופיה של האשכים, ושינויים התנהגותיים הקשורים ספציפית לטיפול ב- Oxandrolone.
לסיכום, החוקרים ממליצים על טיפול משולב ב- Oxandrolone ופעילות גופנית, כמרכיב עיקרי בגישה מולטידיסיפלינרית לשיפור השיקום והאינטגרציה של חולים עם כוויות, לתוך החברה. עם זאת, עדיין נראה כי ילדים עם כוויות נוטים לירידה במסת הגוף הרזה ויכולת פעילות גופנית, בהשוואה לילדים בריאים, ללא כוויות. לפיכך, יש לבחון את חשיבות המשך טיפול ב- Oxandrolone ו/או פעילות גופנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!