מחקר חדש מצא, כי הטקסוס, סטנט המשחרר paclitaxel, הוא בעל שיעור נמוך יותר של צורך בהתערבות חוזרת ושיעור שווה או נמוך יותר של תמותה או התקף לב בהשוואה לסייפר, המשחרר sirolimus ובהשוואה לסטנט מתכתי.
המחקר השווה תוצאות קליניות ב- 708 חולי סוכרת שטופלו מאפריל 2002 עד אפריל 2004 ע”י טקסוס (250=n) או סייפר (206=n), שנתיים לאחר הפרוצדורה. קבוצה נוספת של 252 חולי סוכרת שטופלו באמצעות סטנט מתכתי לפני אפריל 2002 נבחרו רטרוספקטיבית כקבוצת ביקורת. החולים המתאימים היו תחת טיפול פרמקולוגי ע”י אינסולין או תרופות היפוגליקמיות אוראליות בזמן ביצוע הפרוצדורה.
התוצאות הראו שיעורים טובים יותר לטקסוס מבחינת התערבות חוזרת בהשוואה לסייפר ולסטנט המתכתי. צורך בצנתור חוזר של הנגע בו בוצעה ההשתלה (TLR– Target lesion revascularization) התרחש באחוז נמוך יותר משמעותית בחולים עם הטקסוס (5.3%) בהשוואה לסייפר (13.2%) ולסטנט המתכתי (15.6%). צורך בצנתור חוזר של כלי הדם שבו בוצעה ההשתלה (TVR– Target vessel revascularization), מדד נוסף להתערבות חוזרת, הראה תוצאות דומות לטובת הטקסוס- שיעור TVR של 9.7% לעומת 15.3% בסייפר ו-19.5% בסטנט המתכתי.
תוצאת המחקר העיקרית, שבדקה תופעות לוואי לבביות משמעותיות, הייתה אף היא נמוכה יותר בזרוע הטקסוס- 21.2% בהשוואה ל-28.9% בזרוע הסייפר ו-29.7% עבור זרוע הסטנט המתכתי.
הנתונים מתופעות הלוואי הלבביות ומה-TVR מדגימים מגמה חזקה לטובת הטקסוס לעומת הסייפר, וכן מראים יתרונות משמעותיים של סטנט הטקסוס על פני הסטנט המתכתי. שיעורי תופעות הלוואי הלבביות ו-TVR עבור סייפר והסטנט המתכתי היו דומים.
עם זאת, נמצא כי ההיארעות המצטברת של תמותה במהלך השנתיים הייתה דומה בקרב שלוש הקבוצות, עם שיעורים של 11.5% עבור הטקסוס, 13.3% עבור הסייפר ו-9.8% עבור הסטנט המתכתי. שיעור אוטם שריר הלב היה 5.1% בקבוצת הסייפר, לעומת 3.4% בקבוצת הטקסוס. והיה גבוה משמעותית בקבוצת הסטנט המתכתי (7.7%). בנוסף, שיעור הטרומבוזיס בסטנט הטקסוס היה נמוך יותר כעבור שנתיים מזה שבסייפר (2.4% לעומת 4.4%), אולם, ההבדל היה חסר משמעות סטטיסטית. שיעור הטרומבוזיס בסטנט המתכתי עמד כעבור שנתיים על 0.8%- הבדל משמעותי סטטיסטית בהשוואה לסייפר, אך לא בהשוואה לטקסוס.
לדברי החוקרים, הם מרוצים מהעובדה שהמחקר מאשר שוב את פרופיל הבטיחות והיעילות החיובי של מערכות הסטנטים משחררי ה- paclitaxel, כפי שהוכח בעבר במגוון רחב של מחקרים קליניים וכן במיליוני הסטנטים שהושתלו עד כה.
החוקרים מציינים, כי חולי סוכרת סובלים לרוב משיעור גבוה יותר של סיבוכים ארוכי טווח יחסית למכלול החולים בקרדיולוגיה התערבותית, מה שהופך את התוצאות בחולי סוכרת עם מחלה לבבית למשמעותיות יותר בהערכת יעילות הסטנט. תת הקבוצה ההולכת וגדלה של חולי סוכרת עוברת כיום יותר מרבע מכלל הפרוצדורות ההתערבותיות בעורקים הכליליים בארה”ב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!