רוב הטעויות בפגיות על רקע עומס יתר ובעיות תקשורת-מחקר חדש מבי”ח סורוקה (הארץ)

ע”פ מחקר ייחודי שבוצע בסורוקה בראשותו של פרופ’ אהוד זמורה בשיתוף עם מח’ הנדסת תעשייה וניהול מאונ’ בן גוריון, 59% מהטעויות הרפואיות המבוצעות בפגיות הן על רקע של עומס יתר בעבודה.

דיווח על המחקר מוצג בגיליון “הארץ” של היום. במהלך תצפיות של 62 משמרות בנות 8 שעות כ”א, נמצאו 114 אירועים של טעות/כמעט טעות רפואית (רישום מינונים שגויים שהתגלו במועד, כמעט מתן עירוי לא נכון). בנוסף לכך דווחו על עוד 56 מקרים עם פוטנציאל לאירוע רפואי חמור, בעיקר על רקע של אי אבחנה מספקת של הצוות להתרעות על שינויים במצב הגופני הניתנות ע”י מכשירי המעקב השונים.

רוב האירועים התרחשו בעת חילופי משמרות ונקשרו לעומס יתר, כשגורמים בולטים נוספים כללו בעיות בתקשורת (כולל כתב יד לא מובן של רופאים..) , או העברת מידע רפואי לא מספק.

לכתבה המלאה בהארץ

הערת המערכת: לפניכם מס’ דיווחים קודמים הנוגעים לבעיית עומס היתר וחוסר התיקצוב. יש לקוות שהמחקר הנוכחי יסייע להסקת המסקנות והפקת הלקחים.




1. עמותת לה”ב- ”למען הפגים בישראל” חושפת: דוח בויקס – לקביעת תקנים חדשים ליחידות לטיפול נמרץ בילוד: נגנז ולא יושם מעולם (‏15/‏02/‏2006)

2. פרופ’ פרנסיס מימוני, יו”ר איגוד רופאי הילדים: ”מידי שנה מתים בין 30-40 פגים בישראל כתוצאה ממחסור בתקנים ומשאבים שהם סטנדרטים בעולם המערבי” (הארץ) (‏13/‏12/‏2005)

3. נציגי פורום הורים לפגים פונים למשרד הבריאות ולממשלה בדרישה להגדיל את תקציב הפגיות בישראל (‏25/‏06/‏2004)

4. דו”ח חמור של מבקר המדינה בנושא תמותת פגים (‏05/‏05/‏2004)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן