חוקרים ספרדים טוענים כי רמות פריטין גבוהות בסרום של חולי שבץ, לפני טיפול תרומבוליטי, מעלות את הסיכוי לתוצאות גרועות לאחר טיפול. לדברי החוקרים, העמסת ברזל קשורה בעליה בעקה החמצונית ונזק מוחי באיסכמיה צרברלית ורה-פרפוזיה.
בכדי לבדוק אם רמות ברזל משפיעות על תוצאות השבץ, החוקרים עקבו אחר 134 חולים לאחר שבץ איסכמי אקוטי, שטופלו ב-t-PA (Tissue Plasminogen Activator) בארבעה מרכזים. הם קבעו את רמות הפריטין בסרום, כאינדקס של מאגרי הברזל בתאים, בתחילת המחקר ולאחר 24 ו-72 שעות מהטיפול.
סה”כ, לאחר 90 ימים התוצאה הקלינית ב-73 חולים (54.5%) היתה גרועה. ריכוז פריטין בתחילת המחקר היו גבוהות יותר באופן משמעותי, בחולים עם תוצאות גרועות לאחר הטיפול, בהשוואה לאלו עם תוצאות טובות, עם חציון של 165.1 ננוגרם למ”ל, לעומת 17.5 ננוגרם למ”ל, בהתאמה (p<0.001).
החוקרים מצאו קשר בלתי-תלוי בין רמות פריטין גבוהות מ-79 ננוגרם למ”ל לפני מתן t-PA ובין תוצאה גרועה יותר לאחר הטיפול (OR=117). המודל מספק רגישות טובה (95.1%) וסגוליות טובה (89%).
במידה ומחקרים נוספים יאשרו את הממצאים הללו, יש לשקול טיפול ב-Iron Chelators או רדיקלים חופשיים שישמשו לצמצום ההשפעות הנוירוטוקסיות של ברזל בחולים עם שבץ איסכמי אקוטי, המטופלים ב-t-PA.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!