מבחן סבילות לגלוקוז מומלץ בכל הסובלים ממחלת לב כלילית (מתוך Heart)

חולים עם מחלת לב כלילית צריכים לעבור מבחן סבילות לגלוקוז במקום בדיקת גלוקוז בצום, במטרה לזהות ולסווג באופן מדויק יותר רגולציה לקויה של גלוקוז באוכלוסיה זאת- כך עולה ממחקר חדש שפורסם בגיליון ינואר של Heart.

במסגרת המחקר, העריכו החוקרים מגוון של בדיקות במטרה להעריך מטבוליזם של גלוקוז ב-4,961 חולים עם מחלת לב כלילית אקוטית ויציבה.

סה”כ 1,867 חולים עברו בדיקת גלוקוז בצום עם הערכה חוזרת של רמת הגלוקוז שעתיים לאחר מתן 75 גרם גלוקוז ב-200 מ”ל מים.

החוקרים סיווגו את מטבוליזם הגלוקוז כתקין, כרמה לא תקינה בצום או כאי סבילות לגלוקוז, תוך שימוש בקריטריונים שנקבעו ע”י ארגון הבריאות העולמי (WHO) וע”י ה- American Diabetes Association (ADA).

בשימוש בקריטריוני ה-WHO, מצאו החוקרים כי 47% מהחולים היו עם רגולציית גלוקוז תקינה, 5% היו עם רמה לא תקינה בצום, 32% הראו אי סבילות לגלוקוז ו-17% היו עם סוכרת.

ממצאי המחקר מראים, כי שיטת הסיווג של ה-ADA, המבוססת על מדידת רמות הגלוקוז בצום, הינה “שגויה”. קריטריוני ה-ADA משנת 2004 יובילו לתת-אבחנה ב-32% מהמקרים, ולאבחון-יתר ב-8%, סה”כ 41% אבחנות שגויות.

מבחן הסבילות לגלוקוז לא בוצע ב-1,495 חולים, מסיבות אתיות ומעשיות.

נשים וחולים מבוגרים יותר היו בעלי סבירות נמוכה יותר לקבל מבחן סבילות לגלוקוז, בדומה לאלה שהיו עם היקף מותניים גדול יותר, זאת על אף שחולים אלה הם בעלי נטייה מוגברת להיות עם ערכי גלוקוז אבנורמליים בהשוואה לאלה שעברו את המבחן.

לדברי החוקרים, מבחן סבילות לגלוקוז הינו השיטה הטובה ביותר להערכת רגולציית גלוקוז בחולים עם מחלת לב כלילית. הם מציינים, כי השיטה בטוחה לחלוטין ואינה כרוכה בסיבוכים.

Heart 2007;93:72-77

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן