הקשר בין הישנות נגעים איסכמים שקטים ואירועים וסקולרים (Arch Neurol)

ממחקר חדש עולה כי הישנות נגעים איסכמיים בבדיקת MRI, עשויה לשמש כמרקר מנבא להישנות קלינית של שבץ איסכמי, TIA (Transient Ischemic Attack), או תמותה וסקולרית.

החוקרים מצאו כי בחולים עם נגעים איסכמים שקטים בבדיקת MRI לאחר 30 או 90 יום, הסיכון להישנות שבץ איסכמי היה גבוה פי 6.5, וחולים עם נגעים שקטים בתקופה כלשהי לאחר השבץ הראשוני, היו בסיכון מוגבר לתמותה וסקולרית, הישנות שבץ, או TIA.

החוקרים מצאו קשר משמעותי בין הישנות נגע איסכמי שקט בבדיקת MRI עד 90 יום לאחר השבץ הראשוני, ואירועים וסקולרים קליניים בהמשך. ממצאים אלו מצביעים כי הישנות נגע איסכמי שקט בבדיקת MRI, עשויה לשמש סמן עזר לאירועים וסקולרים בעתיד.

מחקר קודם מצא כי נגעים שקטים שכיחים יותר מנגעים סימפטומטים, עד 3 חודשים לאחר שבץ. לאור הממצאים הללו, החוקרים משערים כי נגעים איסכמיים שקטים בבדיקת MRI עשוים לשמש לניבוי שבץ חוזר, או אירועים וסקולרים אחרים.

בכדי לבחון את ההשערה הנ”ל, החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 120 חולים לאחר שבץ איסכמי אקוטי, בתקופה שבין 1 בינואר, 2000 ובין 30 בספטמבר, 2002. כל החולים עברו בדיקות הדמיה בעד 4 נקודות זמן בשלב האקוטי עם הופעה, לאחר 3 שעות, לאחר 24 שעות, ולאחר 5 ימים. בשלב הכרוני, בדיקת MRI נערכה לאחר 30 ו/או לאחר 90 ימים, ב-68 מהחולים.

מבין כל המשתתפים במחקר, נתונים היו זמינים עבור 50 גברים ו-54 נשים, בגיל ממוצע של 74. 42 חולים פיתחו נגעים איסכמים שקטים (40.4%).  כאשר סיווגו את הנגעים על-פי סוג הנגע, מצאו כי הישנות מוקדמת של נגע שקט, שהוגדרו כנגעים אסימפטומטים חדשים, בדיקת MRI לאחר 5 ימים מהאירוע, זוהו ב-35 מהחולים (33.7%). נגעים שקטים מאוחרים, שהוגדרו כנגעים שזוהו בבדיקת MRI לאחר 30 או 90 יום, זוהו ב-15 מ-68 החולים (22.1%) שעברו בדיקת MRI לאחר 30 או 90 יום.

בנוסף לסיכון המוגבר לשבץ איסכמי נוסף, הקשור בנגעים איסכמיים מאוחרים, החוקרים מצאו כי חולים עם נגעים איסכמים שקטים, שזוהו בשלב כלשהו, היו בסיכון מוגבר לתמותה משבץ חוזר, TIA, או סיבות וסקולריות.

לאור הממצאים הנ”ל, ייתכן כי ישק לשקול טיפול אגרסיבי למניעת שבץ בחולים עם הישנות נגע איסכמי שקט, במהלך השבועות המוקדמים לאחר אירוע שבץ ראשוני. כמו כן, מהממצאים הללו עולה כי ירידה פרמקולוגית בשיעור הישנות הנגעים במהלך השבועות הראשונים שלאחר האירוע הראשוני, עשויה להקדים ירידה בשיעור הישנות שבץ קליני, במהלך השנים המקבילות.

Arch Neurol. 2006;63:1730-1733.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן