מה הטיפול הכי יעיל בהיצרות עורק הכליה, רה –ווסקולריזציה או טיפול תרופתי ? (מתוך Annals of Internal Medicine)

סקירה סיסטמטית של מחקרים בנושא טיפול תרופתי אגרסיבי מול אנגיופלסטיקה עם הכנסת תומכן לטיפול בהיצרות עורק הכליה, שפורסמה במהדורת אוקטובר של Annals of Internal Medicine , מציעה, שיש תוצאות דומות של תפקוד כליתי, אך אולי שליטה טובה יותר בלחץ הדם לאחר אנגיופלסטיקה, בעיקר בחולים עם מחלה דו צדדית. יש לציין כי עדות זו לוקה בחסר והיא פחות מאופטימאלית.

החוקרים הסבירו כי היצרות של עורק הכליה עקב טרשת עורקים הולכת ועולה בשכיחותה בקרב האוכלוסייה המזדקנת ויכולה להימצא בעד ל-30% מהחולים עם מחלת לב קורונרית. אופציות הטיפול כוללות טיפול תרופתי אגרסיבי או אנגיופלסטיקה טרנסלומינלית תת עורית עם הכנסת תומכן. מספר התביעות של מדיקר (סוג של ביטוח רפואי בארה”ב) לביצוע אניופלסטיקה יותר מהוכפלו משנת 1996 ועד ל-2000, למרות עדות לא וודאית התומכת בטיפול זה.

על מנת להחליט איזה חולים ירוויחו הכי הרבה מאנגיופלסטיקה עם הכנסת תומכן, נערך מחקר CORAL (Cardiovascular Outcomes in Renal Atherosclerotic Lesions), שאמור לדווח על תוצאותיו בשנת 2010. בינתיים, הסקירה הנוכחית באה לענות על 3 שאלות :

1)      מה העדות שטיפול תרופתי יותר או פחות יעיל מרה ווסקולריזציה במבוגרים עם היצרות של עורק הכליה בשל טרשת עורקים. ומה הם התופעות הבלתי רצויות הקשורות עם טיפולים אלה.

2)      מה המאפיינים בנקודת ההתחלה והמבחנים האבחוניים הקשורים עם שיפור או הרעה של התוצאות?

3)      איזה משתנים טיפוליים קשורים עם תוצאות טובות או יותר או לא טובות?

החוקרים בדקו במאגר הנתונים של Medline וחיפשו מאמרים עד ספטמבר 2005, שחקרו מבוגרים עם היצרות עורק כליה בשל טרשת עורקים, ודיווחו על תמותה, תפקוד כליה, לחץ דם, אירועים קרדיווסקולרים או תופעות בלתי רצויות. 9 מחקרי השוואה ישירה, 8 מחקרי היסטוריה טבעית, 25 מחקרי אנגיופלסטיקה, 4 מחקרי ניתוחים ו-4 מחקרים בנוגע לטיפול תרופתי התאימו לקריטריונים אלה. העדות דורגה כחלשה, מתקבלת או חזקה.

אף מחקר לא דיווח על עדות חזקה, שהתקבלה מהשוואה ישירה של אנגיופלסטיקה והכנסת תומכן וטיפול תרופתי אגרסיבי. מתוך 9 מחקרי ההשוואה הישירה, 2 היו רנדומאליים ומבוקרים, שבדקו רק אנגיופלסטיקה ללא תומכנים מול טיפול תרופתי, והשאר השוו אסטרטגיות מרובות של רה-ווסקולריזציה עם טיפולים תרופתיים מגוונים. העדות ממחקרים אלה, שסווגה כמתקבלת, לא הראתה הבדלים משמעותיים בתוצאות של תפקוד הכליה עבור שני הטיפולים. יש לציין כי מחקר אחד הראה, שחולים עם מחלה דו צדדית חוו ירידה נטו משמעותית בלחץ הדם של 26/10 mm Hg לאחר אנגיופלסטיקה בהשוואה לטיפול תרופתי. עדות חלשה ממחקרים קטנה הראתה ששיעורי התמותה ואירועים קרדיווסקולרים היו דומים בשתי קבוצות הטיפול.

החוקרים מסכמים כי אין עדות מספקת כדי לתמוך בבהירות באסטרטגיית טיפול אחת נוכחית על פני אחרת. כמו כן, הם גם מצאו חוסר בעדות טובה בנוגע לתופעות בלתי רצויות, מבחנים אבחוניים או האימפקט של משתני טיפול שונים.

יש צורך בהערכה נוספת על מנת לקבוע איזה התערבות הכי אופטימאלית. מחקר CORAL המתנהל כיום וכולל חולים עם היצרות קשה של עורק הכליה (לפחות היצרות של 60%) ויתר לחץ דם סיסטולי, צריך להאיר יותר על בחירת אסטרטגיית הטיפול הכי טובה בחולים אלה.

Ann Intern Med. Published online October 24, 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן