ממחקר חדש עולה כי Primary Coronary Angioplasty עשויה לשפר בצורה ניכרת את סיכויי ההישרדות לאחר 30 יום, בחולים מבוגרים עם אוטם לבבי חריף, וכך להוריד את שיעורי התמותה הלבבית עד לרמה המאפיינת חולים צעירים.
החוקרים תומכים בטענה שאין למנוע אנגיופלסטיקה פרימרית משיקולי גיל בלבד.
הממצאים, המופיעים בגליון 15 באוקטובר של American Journal of Cardiology, מבוססים על מחקר שכלל 1087 חולים שעברו אנגיופלסטיקה בעקבות אוטם לבבי, בתקופה שבין 1999 ו-2002. 309 משתתפים היו בני 75 ומעלה, 778 היו צעירים יותר.
שיעורי התמותה לאחר 30 יום (8.1%), ושיעורי התמותה הלבבית (6.5%) בקרב הקשישים, היו גבוהים יותר בהשוואה לחולים הצעירים יותר (4.0% ו-3.6%, בהתאמה).
שיעורי הצלחת רה-פרפוזיה היו כמעט זהים בחולים מבוגרים וצעירים, ונעו סביב 92%. בשתי קבוצות הגיל, רה-פרפוזיה מוצלחת לוותה בירידה משמעותית בשיעורי התמותה לאחר 30 יום. יתרה מזאת, בנוכחות רה-פרפוזיה מוצלחת, שיעורי התמותה הלבבית בקשישים (4.6%), לא היו שונים באופן משמעותי מאלו שבחולים צעירים (2.8%).
מניתוח רב-משתנים עולה כי שוק קרדיוגני בזנו האישפוז ורה-פרפוזיה לא-מוצלחת, הינם פקטורים מנבאים לתמותה לאחר 30 יום, ומעלים את הסיכון פי 44.7 ופי 9.4, בהתאמה. מנגד, גיל מבוגר יותר לא היה פקטור מנבא משמעותי.
החוקרים מדגישים כי למרות שיעורים גבוהים של רה-פרפוזיה מוצלחת בקשישים, שהביאו לירידה בשיעורי התמותה לאחר 30 יום ל-8.1%, עדיין מדובר בשיעור הגבוה ביותר מפי 2 בהשוואה לצעירים.
החוקרים מסכמים וכותבים, כי מאחר שקשישים מהווים חלק משמעותי מכלל החולים הזקוקים לאנגיופלסטיקה פרימרית בעקבות אוטם לבבי חריף, ו-20% ממקרי התמותה הלא-לבבית, דרושים אמצעים נוספים, שאינם קשורים בהכרח בהיבטים גופניים של אנגיופלסטיקה , בכדי להוריד עוד יותר את שיעורי התמותה בקשישים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!