יעילות מעבר מוקדם מטיפול אנטיביוטי IV לטיפול פומי בדלקת ריאות קשה בקהילה (מתוך BMJ)

ממחקר חדש עולה, כי מעבר מהיר מאנטיביוטיקה לתוך הווריד (IV) למתן פומי בחולים עם דלקת ריאות קשה שנרכשה בקהילה הינו בטוח ומפחית את משך האשפוז.

במסגרת המחקר, השוו החוקרים את היעילות של מעבר מוקדם לאנטיביוטיקה אורלית עם הטיפול הסטנדרטי של מתן טיפול אנטיביוטי IV למשך שבוע בדלקת ריאות קשה שנרכשה בקהילה.

המחקר כלל 265 חולים, שסבלו מדלקת ריאות קשה בקהילה, במחלקות שאינן טיפול נמרץ. החולים חולקו באקראי לקבלת 3 ימים של טיפול אנטיביוטי IV ולאחריו 7 ימים של טיפול באנטיביוטיקה אורלית (במידה והחולים הוגדרו יציבים קלינית), או לקבלת אנטיביוטיקה IV למשך 7 ימים. חולים שהיו יציבים קלינית הוגדרו כ:

–          בעלי קצב נשימה <25 נשימות בדקה

–          בעלי סטורציית חמצן > 90% או לחץ חמצן עורקי >55 מ”מ כספית

–          יציבים המודינאמית

–          בעלי ירידה של יותר ממעלת חום אחת, בנוכחות חום

–          מסוגלים לקחת טיפול אורלי

התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה הריפוי הקליני (שהוגדר כשחרור חולה בבריאות טובה ללא סימנים או תסמינים של דלקת ריאות וללא טיפול במהלך המעקב), כאשר החולים היו במעקב למשך עד 28 ימים.

הריפוי הקליני היה 83% בקבוצת ההתערבות ו- 85% בקבוצת הביקורת. תמותה ביום 28 הייתה 4% בקבוצת ההתערבות, לעומת 6% בקבוצת הביקורת (הבדל ממוצע 2%, רווח בר סמך 95%  3%-8%-). משך הטיפול הוורידי ומשך האשפוז היו קצרים יותר בקבוצת ההתערבות, עם הבדלים ממוצעים של 3.4 ימים ו-1.9 ימים, בהתאמה.

לתקציר ב- NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן