Bosentan יעיל בטיפול ביתר לחץ ריאתי כתוצאה מחלת רקמת חיבור (מתוך Ann Rheum Dis)

טיפול ב- bosentan (אנטגוניסט לרצפטור אנדותלין 1) בטוח ויעיל בהאטת התקדמות המחלה בנבדקים עם יתר לחץ ריאתי עורקי (PAH) כתוצאה מ-CTD (מחלת רקמת חיבור).

בשני מחקרים חשובים, שכללו אוכלוסייה מעורבת של חולי PAH, טיפול ב- bosentan שיפר את תוצאות המחלה בהשוואה לפלצבו, אך לא בוצעה אנליזה לעומק בתת קבוצה של נבדקים עם PAH משנית ל-CTD.

במחקר הנוכחי, שפורסם במהדורת אוקטובר של The Annals of the Rheumatic Diseases, החוקרים ניתחו מידע מ-66 נבדקי PAH/CTD, שהשתתפו במחקרים. תקופות המעקב במחקרים היו 12 ו-16 שבועות.

נבדקים, שטופלו ב- bosentanלא הראו שינוי במרחק ההליכה למשך 6 דקות (המשתנה העיקרי שנמדד) במהלך תקופות המחקר. בניגוד לכך, ירידה של 2.6 מטר במרחק נראתה בקרב נבדקים, שקיבלו פלצבו. גם הזמן עד להרעה קלינית נדחה עם טיפול ב- bosentan.

64 נבדקים קיבלו bosentan בשלב נוסף של תווית פתוחה עם משך ממוצע טיפולי של 1.6 שנים. מספר נבדקים טופלו ב- epoprostenol במהלך או לאחר הפסקת הטיפול ב- bosentan. שיעורי ההישרדות לאחר שנה ולאחר שנתיים היו 85.9% ו-73.4% בהתאמה. שיעורים אלה היו גבוהים יותר בהשוואה לשיעורים, שדווחו בעבר בנוגע לנבדקי PAH/CTD שלא קיבלו טיפול.

החוקרים מסכמים ואומרים כי הניתוח מציע כי טיפול קו ראשון ב- bosentan עם תוספת לאחר מכן של טיפולי PAH אחרים, אם יש צורך בכך, הינו בטוח לשימוש בטווח ארוך ויכול להיות לו אפקט חיובי על התוצאה. יש לציין כי יש צורך במחקרים נוספים בנושא.

Ann Rheum Dis 2006;65:1336-1340

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן