תומכנים משחררי-תרופה אינם מעלים את הסיכון לתמותה לאחר שנתיים

מניתוח הנתונים שנאספו במהלך שנתיים במחקר APPROACH (Alberta Provincial Project for Outcome Assessment in Coronary Heart Disease), עולה כי בחולים ב”עולם האמיתי”, שעוברים אנגיופלסטיקה, טיפול בתומכנים משחררי-תרופה, מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה לטיפול בתומכנים מתכתיים. גם שיעורי CABG, ו-PCI חוזר היו נמוכים יותר בעקבות טיפול בתומכנים משחררי-תרופה.

לדברי החוקרים, בעוד ששיעורי הטיפול בתומכנים משחררי-תרופה בחלק מהמרכזים בארה”ב, עומדים על למעלה מ-80%, בקנדה השיעורים נמוכים יותר ובאלברטה עומדים על 60%.

החששות באשר להתפתחות Late Stent Thrombosis, הביאו את החוקרים לבחון את נתוני APPROACH. כיום מפחיתים את מספר הפרוצדורות שהחולים יצטרכו לעבור בשנית, מסיכוי של אחד לעשר לפרוצדורה שניה, לסיכוי של פחות מ-5%. אך השאלה שנותרה היא האם מחליפים את הסיכון לתמותה פתאומית בהמשך.

במאגר הנתונים של APPROACH נכללו מטופלים מאלברטה, שעברו צינתור לב משנת 1995. החוקרים השוו את שיעורי התמותה, CABG, ו-PCI חוזר, בקרב 6975 חולים שעברו אנגיופלסטיקה, בין אפריל 2003 ומרץ 2005. סה”כ, 1131 חולים (16%) טופלו בתומכנים משחררי-תרופה, 5545 חולים (78.2%) טופלו בתומכנים מתכתיים, ו-389 טופלו ב-Balloon Angioplasty. גיל המשתתפים עמד על 62.5 שנים, בממוצע.

ניתוח התוצאות העלה כי סיכויי ההישרדות ללא-אירוע לבבי, במהלך שנתיים, היו גבוהים יותר באופן משמעותי במטופלים בתומכנים משחררי-תרופה, בהשוואה למטופלים בתומכנים מתכתיים, כפי שנמדד משילוב פרוצדרות רה-וסקולריזציה (CABG, PCI) ושיעורי התמותה של חולים לאחר PCI.

שיעורי התמותה היו דומים בשתי הקבוצות. סה”כ, במהלך מעקב של שנתיים, טיפול בתומכנים משחררי-תרופה היה טוב מאוד, למרות סטיה קטנה לאחר שנה אחת. החוקרים טוענים כי הממצאים אינם מפיגים לחלוטין את החששות מפני טיפול בתומכנים משחררי-תרופה, אלא מחזקים את הצורך בהפעלת שיקול הדעת באשר לטיפול בתומכנים אלו, לעומת טיפול בתומכנים מתכתיים. החוקרים ממליצים להשתמש בטיפול זה בהתאם לצורך, אך לא לבחור באפשרות זו ללא הצדקה. אם הרופאים ימלאו אחר ההוראות, סביר להניח שהטיפול בתומכנים משחררי-תרופה יהיה בטוח מאוד ויעיל מאוד.

4 היתרונות העיקריים של מחקר APPROACH כוללים את העובדה שהוא כלל את שני סוגי התומכנים (Cypher ו-Taxus, בחלוקה שווה), התמקד באזור גיאוגרפי מסוים, כלל מעקב ממושך, והתייחס לכלל החולים (ולא לקבוצת חולים ספציפית). מאגרי נתונים דוגמאת APPROACH מאפשרים מעקב לאחר שיווק, ולבחון בצורה מעמיקה יותר את יעילות ובטיחות טיפולי תומכנים משחררי-תרופה בטווח הרחוק.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן