האם יש הבדל בין טיפול בתומכני Taxus וטיפול בתומכני Cypher?

תוצאות המחקר הדני, SORT-OUT II, שהיה גדול ב-50% ממחקר REALITY, שבחן רק את האירועים הלבבים המג’וריים (MACE Major Adverse Cardiac Events), הוצגו בכנס TCT 2006. מדובר במחקר הרנדומלי הגדול ביותר שנערך עד כה, להשוואה בין תומכנים מסוג Taxus ו-Cypher. החוקרים לא מצאו הבדל מבחינת האירועים הקליניים בין השניים.

באותו כנס עלתה סוגיית הכיסוי התקשורתי בנושא תומכנים משחררי-תרופה, והמציגים התייחסו לבהלה הציבורית המוגזמת בנושא Stent Thrombosis ושיעורי התמותה או התקפי לב, בחולים המטופלים בתומכנים משחררי-תרופה.

מחקר SORT OUT II, שהתמקד מרכזים רפואיים ברחבי דנמרק, כלל 2098 חולים מבין 11,749 חולים שעברו טיפולי PCI, בתקופה שבין אוגוסט 2004 וינואר 2006. סה”כ, 17% מהמשתתפים אובחנו עם STEMI, 33% עם UA/NSTEMI, 44% עם Stable Angina. ;15% מהחולים סבלו מסוכרת.

לאחר 9 חודשים, עקומות הישרדות ללא אירועים לבבים מג’וריים היו דומות בטיפול בתומכן Cypher ותומכן Taxus, ועמדו על 92%. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים באף אחת מנקודות הסיום, בנפרד או בשילוב.

החוקרים מסכמים כי לאחר 9 חודשים, אין הבדל משמעותי בשיעור MACE. כמו כן, הם מציינים כי הם עקבו אחר כל יתר מטופלי PCI בדנמרק ובסופו של דבר, ישוו את תוצאות המטופלים במחקר, עם תוצאות כלל מטופלי PCI, במטרה לצייר תמונה אמיתית של השימוש בתומכנים משחררי-תרופה והשפעתם בדנמרק.

בהתייחסות לממצאים, נאמר כי קיימת מספר נקודות חיוביות במחקר, כולל העובדה שהאירועים במהלך תקופת המעקב, שיקפו נכונה את התרחישים בעולם האמיתי, כאשר חולים מבקשים עזרה מהרופא שלהם בעקבות תסמינים אמיתיים, ולא בשל עדות אנגיוגרפית להיצרות חוזרת.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן