האם שימוש יתר ב- triptan או ergotamine מעלה סיכון לסיבוכים איסכמיים? (מתוך Neurology)

מחקר חדש, שבדק את הקשר בין שתי התרופות המשמשות לטיפול במיגרנה ובין סיבוכים איסכמיים, מצא, כי שימוש יתר ב- ergotamine קשור בסיכון מוגבר לסיבוכים איסכמיים, בעוד ששימוש ב- triptan, אינו כרוך בסיכון זה.

במסגרת המחקר נאספו נתונים לגבי 17,439 חולים שקיבלו יותר ממרשם אחד של triptan או ergotamine. ה”מקרים” (188=n) היו אלה שאושפזו בבית חולים בשל סיבוכים איסכמיים, ובהתאם להם נבחרו אנשי ביקורת (689=n). הנתונים התייחסו למידת השימוש ב- triptan ו- ergotamine במהלך שנה אחת, כאשר שימוש יתר הוגדר כ-90 מנות יומיות מוגדרות ומעלה במהלך שנה.

עפ”י תוצאות המחקר, שימוש יתר ב- triptan לא נמצא קשור בסיכון מוגבר לסיבוכים איסכמיים (יחס סיכויים 0.96; רווח בר סמך 95%: 0.49-1.9); שימוש יתר ב- triptan בחולים שנוטלים בנוסף תרופות קרדיווסקולריות לא העלה גם הוא סיכון זה. שימוש יתר ב- ergotamine, לעומת זאת, נמצא כגורם סיכון לסיבוכים איסכמיים (יחס סיכויים 2.55; רווח בר סמך 1.22-5.36), כאשר חולים שהשתמשו ביתר ב- ergotamine בנוסף לתרופות קרדיווסקולריות היו בסיכון הגבוה ביותר (8.52; 2.57-28.2).

המבקרים את המחקר טוענים, כי הוא לוקה במספר מגבלות מתודולוגיות. ראשית, קודי ה- ICD-9 עשויים לשקף בצורה לא מדויקת את אבחנת החולים. שנית, לא ניתן להגדיר את תקופת הזמן המדויקת שבה קיבלו החולים את הטיפול. ולבסוף, ערפלנים אפשריים לא נלקחו בחשבון (גורמי סיכון נוספים, אינטראקציות אפשריות בין תרופות).

המבקרים מוסיפים ואומרים, כי המחקר אינו יכול להבחין בין אירועים צרברליים, קורונריים ופריפריים, ואינו מסוגל לכמת את הבטיחות בחולים הנמצאים בסיכון נמוך לעומת סיכון גבוה. לכן, מתן מרשם של triptan עדיין צריך להיות זהיר ולעבור הערכה בהתאם לחולה. עם זאת, הם מכירים בעובדה שהמחקר תורם מידע חשוב בנוגע לבטיחות השימוש ב- triptan ומדגיש את הסכנות האפשריות הקשורות ב- ergotamine בטיפול בכאב ראש, בעיקר בחולים מבוגרים הנמצאים בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים.

Neurology 2006; 67: 1111, 1128-1134

לתקציר ב- NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן