השראה תרופתית של לידה יכולה להעלות את הסיכון לאמבולי של מי שפיר (מתוך The Lancet)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוקטובר של The Lancet, עולה כי השראה תרופתית של לידה כמעט ומכפילה את הסיכון לאמבולי של מי שפיר בנשים הרות. החוקרים מציעים, שרופאים צריכים להיות מודעים לסיכון, למרות שהשכיחות של אמבולי של מי שפיר נמוכה.

אמבולי של מי שפיר הוא מצב נדיר, אך הוא סיבוך אימהי רציני ולעיתים קרובות פטלי של לידה, שהגורם לו אינו ידוע. החוקרים ערכו מחקר אפידמיולוגי על מנת לחקור את הקשר בין אמבולי של מי שפיר והשראה תרופתית של לידה.

המחקר כלל 3 מליון לידות בבית חולים בקנדה בין השנים 1991 ו-2002. החוקרים העריכו את הקשרים בין שיעורים כוללים ושיעורים פטלים של אמבולי של מי שפיר והשראה תרופתית וכירורגית של לידה, גיל האם, מנח העובר, צורת הלידה וסיבוכי ההיריון והלידה.

אמבולי של מי שפיר קורה ב-14.8 פר 100,000 לידות של מספר עוברים וב-6.0 פר 100,000 לידות של עובר יחיד (OR– 2.5, רווח בר סמך 95% : 0.9-6.2). מתוך 180 נשים עם עובר יחיד, שחוו אמבולי של מי שפיר במהלך תקופת המחקר, 24 (13%) מתו. לא הייתה עלייה זמנית משמעותית בהישנות של אמבולי של מי שפיר עבור מקרים פטלים או עבור כלל המקרים.

השראה תרופתית של לידה כמעט והכפילה את הסיכון לכלל מקרים אמבולי של מי שפיר (OR מתוקנן 1.8, רווח בר סמך 95% : 1.3-2.7) והקשר היה גדול יותר עבור המקרים הפטלים (OR לא מעובד 3.5, רווח בר סמך 95%: 1.5-8.4). גורמים אחרים הקשורים לעליה בסיכון כוללים : גיל אימהי של 35 ומעלה, ניתוח קיסרי או לידה וגינאלית בעזרת מכשירים, ריבוי מי שפיר, קרע בצוואר הרחם או קרע של הרחם, מיקום קדמי של השליה החוסם את צוואר הרחם, רעלת היריון או מצוקה עוברית.

נראה כי השראה תרופתית של לידה העלתה את הסיכון לאמבולי של מי שפיר. למרות שהסיכון המוחלט נמוך, על הנשים והרופאים להיות מודעים לסיכון זה, כשהם מחליטים החלטות בנוגע להשראת לידה אלקטיבית.

מגבלות המחקר כוללות : חוסר יכולת של מסד הנתונים להבדיל בין ניתוח קיסרי אלקטיבי וניתוח קיסרי חירום, חוסר יכולת לשלול ניתוח קיסרי כגורם לאמבולי של מי שפיר בחלק מהמקרים, חוסר במידע על מספר הריונות במסדי הנתונים ואפשרות של שייר של ערפלנים.

במאמר מערכת נלווה צוין כי העדר גולד סטנדרד עבור אבחנה הוא מקור בלתי נמנע של טעויות במחקרים אפידמיולוגים של אמבולי של מי שפיר. מידע ממחקר זה וממחקרי אוכלוסיות נוספים יוביל, בתקווה, להתפתחות של הגדרה קלינית סטנדרטית של אמבולי של מי שפיר, עד אשר מבחן אבחוני מוחלט יתגלה. הסטנדרד יכול להתפתח על סמך קריטריונים אפידמיולוגים וקליניים ועל ידי אישור של מדד מספרי, שיצביע על קיום המחלה. הגדרה כזו תאפשר הערכה מדויקת ותעזור לקדם את הטיפול בנשים עם אמבולי של מי שפיר בעתיד.

Lancet. 2006;368:1399, 1444-1448

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן