תרומבואמבוליזם נפוץ בחולים המטופלים בהפרין (מתוך Chest)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Chest, עולה כי הפרין, בין אם משמש כטיפול מניעתי או תרפואטי, קשור עם שכיחות גדולה יותר של VTE (תרומבואמבוליזם ורידי) בהשוואה לשימוש ב-LMWH (low-molecular-weight heparin).

החוקרים סקרו את הספרות בעודם מחפשים אחר מחקרים המראים את השכיחות של VTE חדש או חוזר ו-HIT (תרומבוציטופניה הנגרמת עקב שימוש בהפרין) בחולים המקבלים הפרין או LMWH מניעתי. HIT אושר על ידי סרולוגיה.

החוקרים זיהו 10 מחקרים, שהשתמשו בהפרין תוך ורידי או תת עורי או שהשתמשו ב-LMWH תת עורי כאשר התפתח מצב של HIT.

סך הכל היו 6219 חולים על טיפול בהפרין. מתוכם, 386 פיתחו VTE, כולל 32 חולים, שגם פיתחו HIT.

VTE שנגרם בשל HIT, קרה ב-13% מהחולים, שהשתמשו בהפרין, אך רק ב-0.7% מהחולים, שהשתמשו ב-LMWH. כלומר יש עליה של פי 20 בשכיחות של VTE עם שימוש בהפרין.

לדברי החוקרים, חולה עם VTE דורש לקיחה יסודית של היסטוריה רפואית, כולל חשיפה אחרונה להפרין, אלרגיה להפרין או בעיות טסיות, כמו כן, גם מידע בנוגע לאשפוזים לאחרונה. חולים עם VTE ועם חשד ל-HIT צריכים לעבור מיידית ל-argrobatan או ל-lepirudin מבלי לחכות לסרולוגיות, שיאשרו את האבחנה של HIT.

ההתעסקות עם HIT מאוד דחופה. המצב יכול להביא לאיבוד גפה ולמוות באחוז גבוה של החולים. לכן יש להתחיל טיפול לפני שהתוצאות של בדיקות המעבדה חוזרים.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי יש לחשוד ב-HIT, כשמופיע תרומבוס לאחר טיפול בהפרין.

CHEST 2006;130:631-632, 681-687

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן