האם יש עדיפות למנת העמסה גבוהה יותר של קלופידוגרל במקרי ACS ? (מתוך J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי בחולים בסיכון בינוני עם non-ST-segment Elevation Acute Coronary Syndrome (NSTE-ACS), טיפול בקלופידוגרל במנת העמסה גבוהה יותר מהמנה הסטנדרטית, העומדת על 300 מ”ג, הינו בטוח ובעל השפעה נוגדת-טסיות גדולה יותר.

החוקרים מסבירים כי מנת העמסה במינון 300 מ”ג של קלופידוגרל טובה במצבים הדורשים עיכוב מהיר של פעילות הטסיות.

במסגרת המחקר חילקו החוקרים באקראי 103 חולי NSTE-ACS לטיפול בקלופידוגרל במנת העמסה של 300 מ”ג, 600 מ”ג ו-900 מ”ג, ביחד עם טיפולים סטנדרטים אחרים, כולל אספירין.

השפעת טיפול קלופידוגרל במינון 600 מ”ג ו-900 מ”ג היתה מהירה יותר בהשוואה לטיפול במינון 300 מ”ג. כמו כן, המינונים הגבוהים יותר היו קשורים בעיכוב משמעותי יותר של פעילות הטסיות וירידה גדולה יותר בפעילות הטסיות במהלך 24 השעות הראשונות.

מנת העמסה במינון 900 מ”ג הביאה להשפעה נוגדת-טסיות גדולה יותר, בהשוואה למינון של 600 מ”ג, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי של 300 מ”ג.

השפעות חיוביות נוספות של המינונים הגדולים יותר כללו השפע על שחרור טרופונין ואירועים איסכמיים.

החשש מפני השימוש במנת העמסה במינון גבוה, התמקד רובו בבעיות בטיחות הטיפול, אך תוצאות המחקר לא מצאו כל חשש בנושא זה. עם זאת, החוקרים מזהירים כי דרושים נתונים נוספים תחת טיפול במנת העמסה במינון כה גבוה.

לסיכום, המחקר הראה כי למנת ההעמסה של קלופידוגרל קשר מנה-תגובה , וכי נראה כי מנת העמסה במינון 900 מ”ג היא המינון האופטימלי עד כה, להשגת התגובה המהירה והיעילה ביותר לעיכוב אגרגציה של טסיות, להורדת מספר החולים שאינם מגיבים היטב לטיפול, ולעכב את שחרור טרופונין.

J Am Coll Cardiol 2006;48:931-938

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן