הקשר בין מצב השיניים והתקדמות טרשת עורקים בעורקים הקרוטידים (מתוך Stroke)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר משמעותי בין מחלות שיניים ומחלות מיסב השן ובין התקדמות טרשת עורקים בעורקים הקרוטידים (Carotid Atherosclerosis).

לדברי החוקרים, גורמי הסיכון המקובלים לטרשת עורקים אחראיים רק ל-50% מהמקרים.

בין גורמי הסיכון החדשים לטרשת עורקים, יש לקחת בחשבון גם את נושא תחלואה דנטלית ופריאודנטלית.

החוקרים בחרו 411 משתתפים שלקחו חלק במחקר בנושא טרשת עורקים, והעריכו את המצב הדנטאלי והפריאודנטאלי, ואת ההיגיינה האורלית בתחילת המחקר.

החוקרים מצאו קשר בין מדדי DMTF (Decayed, Missing, Filled Teeth), SLI (Silness-Loe Index, מדד לפלאקים דנטאליים), ו-CPITN (Community Periodontal Index for Treatment Needs), ובין דרגת ההיצרות הקרוטידית בתחילת המחקר.

ב-48 חולים (11.7%) נרשמה התקדמות בטרשת העורקים בעורקים הקרוטידים במהלך חציון של 7.5 חודשים.

פקטורים מנבאים משמעותיים להתקדמות המחלה כללו DMFT (OR מתוקנן של 1.11), ו-SLI (OR מתוקנן של 1.77). קשר זה לא היה תלוי בגורמי סיכון קרדיווסקולריים מקובלים ודרגת ההיצרות בתחילת המחקר.

CPITN לא היה פקטור מנבא להתקדמות המחלה. הסיכון להתקדמות המחלה היה גבוה יותר באופן משמעותי בחולים עם שיניים תותבות (OR מתוקנן של 2.10).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מצב השיניים, מצב היגיינת הפה, ובעיקר איבוד שיניים, קשורים בדרגת ההיצרות הקרוטידית ומנבאים התקדמות של המחלה בעתיד.

Stroke 2006:37:2271-2276.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן