ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של British Medical Journal, עולה כי שימוש במחטים ארוכות (25 mm) בחיסון תינוקות לא פוגע באימונוגניות בהשוואה לשימוש במחטים קצרות (16 mm), בנוסף מחטים ארוכות עתידות פחות לגרום לתגובה מקומית.
בניגוד לכך, הרוחב של מחט, בין אם היא רחבה (23 gauge) או צרה (25 gauge) לא קובע ולא משפיע על האימונוגניות ועל הראקטיביות.
במחקר, שדווח בשנת 2000, החוקרים הראו כי מחט עבה וארוכה יותר מורידה התפתחות של תגובות מקומיות בחיסון תינוקות בגיל 4 חודשים. אך מחקר זה לא חקר את האפקטים הבלתי תלויים של אורך המחט ו- gauge על אימונוגניות ועל ראקטיביות. יתרה מכך, המחקר לא כלל תינוקות המחוסנים בגיל חודשיים ובגיל שלושה חודשים.
במחקר הנוכחי השתתפו 696 תינוקות, שקיבלו את החיסונים המומלצים בגיל חודשיים, שלושה וארבעה חודשים ועקבו אחריהם עד גיל חמישה חודשים. נבדקים אלה חולקו רנדומאלית לקבלת חיסונים בעזרת מחטים, שהיו רחבות/ארוכות או צרות/קצרות או צרות/ארוכות.
הסיבה, שהחוקרים לא כללו מחט רחבה/קצרה במחקר היא שכבר הראו בעבר, שמחטים ארוכות טובות יותר ממחטים קצרות (במחקר משנת 2000). אז מדוע הם כללו במחקר מחטים צרות/קצרות ? זאת בכדי לעשות השוואה עם סוג זה היות והוא נמצא בשימוש לעיתים קרובות בקרב רופאים ב-UK.
הממצאים הראו, שמחטים ארוכות, בין אם הן רחבות או צרות, נטו פחות לגרום לתגובה מקומית בהשוואה למחטים קצרות, אך האימונוגניות שלהן הייתה דומה.
לסיכום, תוצאות המחקר תומכות בהמלצות של WHO בנוגע לשימוש במחטים של 25 mm בחיסון תינוקות. יש לציין כי מחקר זה כל רק תינוקות, שנולדו במועד, לכן יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע מהן המחטים המתאימות עבור חיסון תינוקות, שנולדו טרם זמנם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!