האם תומכנים מפרישי סירולימוס בטוחים ויעילים במטופלים עם היצרות מחדש? (Journal of the American College of Cardiology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי השתלת תומכן מפריש סירולימוס (Sirolimus-eluting stent) נראית בטוחה ויעילה במטופלים עם היצרות מחדש (restenosis), שטופלו בתחילה עם תומכן מתכת חלק. המחקר פורסם בכתב העת של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (the American College of Cardiology). 

החוקרים העריכו את הצלחת גישה זו ב-244 מטופלים עם היצרות מחדש ראשונה בתומכן בעורק כלילי טבעי (native coronary artery) או בשתל של וריד הספנוס.

החוקרים דיווחו כי תומכני הסירולימוס הושתלו בהצלחה בכל הנגעים.

עוד עולה מהדיווח, כי לאחר 9 חודשי מעקב, 4 מטופלים (1.6%) מתו ו-4 עברו אוטם בשריר הלב. רווסקולריזציה נצפתה ב-12 מטופלים (4.9%).

החוקרים ציינו כי סכרת ותסמונת כלילית חריפה ללא עליות מקטע ST בהופעה התגלו כגורמי חיזוי בלתי תלויים לרווסקולריזציה ולארועי לב שליליים מג’וריים. במטופלים אלהאף הייתה הארעות גבוהה במידה משמעותית של היצרות מחדש.

מתוך 150 המטופלים שהשלימו מעקב באנגיוגרפיה, היצרות מחדש נצפתה ב-13 (8.7%). בנוסף, אורך הנגע היה גורם חיזוי אנגיוגרפי בלתי תלוי להיצרות מחדש (יחס הסיכויים 1.16). גורמי חיזוי קליניים בלתי תלויים להיצרות מחדש היו סכרת (יחס הסיכויים 3.21) ותסמונת כלילית חריפה ללא עליות מקטע ST (יחס הסיכויים 2.89).   

החוקרים הציעו שתערך הערכה נוספת של השתלת תומכנים מפרישי סירולימוס עבור היצרות מחדש במטופלים סכרתיים ובמטופלים עם תסמונת כלילית חריפה, אולם באופן כללי נראה כי מדובר בפרוצדורה בטוחה ויעילה.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;48:270-275. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן