האם מינון גדול יותר של משתנים מעלה את הסיכון לתמותה בחולי אי-ספיקת לב? (Am J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר מנה-תגובה, בלתי-תלוי, בין מינון גבוה יותר של משתנים ובין סיכון מוגבר לתמותה בחולי אי-ספיקת לב.

זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין מינוני Loop Diuretic שונים ושיעורי התמותה.

החוקרים בדקו קבוצה של 1,354 חולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית מתקדמת, שטופלו במרכזם בין 1985 ו-2004. הגיל הממוצע עמד על 53 שנים, 76% מהם היו גברים, וממוצע מקטע הפליטה (Ejection Fraction) עמד על 24%. המינון הממוצע של המשתנים היה 107 מ”ג ליום.

החוקרים חילקו את המטופלים לרבעים לפי מינון המשתנים בו טופלו. הקבוצות היו דומות מבחינת גיל, מין, BMI, גורם איסכמי לאי-ספיקת לב, היסטוריה של יל”ד וטיפול ב-Spironolactone. ברביעון הגבוה ביותר, בממוצע, היה מקטע הפליטה הנמוך ביותר ורמות נתרן והמוגלובין הנמוכות ביותר, וכן הרמות הגבוהות יותר של BUN וקריאטינין בדם.

החוקרים זיהו ירידה בשיעורי ההישרדות עם עליה במינון Loop Diuretics. שיעורי ההישרדות עמדו לשנתיים עמדו על 83% בקבוצה שטופלה במינון הנמוך ביותר, 81% ברביעון השני, 68% ברביעון השלישי ו-53% בקבוצת המטופלים במינון הגבוה ביותר של משתנים.

אפילו לאחר תיקנון נרחב לפקטורים אחרים – כולל מין, מקטע פליטה, טיפולים תרופתיים אחרים, תפקודי כליות, היסטוריה של עישון, ויל”ד מינון המשתנים נותר פקטור בלתי-תלוי המנבא תמותה. בהשוואה בין הרביעון הרביעי עם הראשון, Hazard Ratio לתמותה עמד על 4.0.

החוקרים הצליחו להוכיח כי הקשר בין Loop Diuretics וסיכון מוגבר לתמותה היה בלתי תלוי במדדים ההמודינמיים של החולים, כולל לחץ הדם בקפילרות הריאה.

מומחים הציעו הסבר לקשר בין Loop Diuretics והתמותה בחולים עם אי ספיקת לב. משתנים אלו, בעיקר במינן גבוה, מפעילים ביתר את המערכת הנוירו-הורמונלית בחולי אי ספיקת לב. כולל ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, ומערכת העצבים הסימפטטית. ידוע כי הפעלת מערכות אלו מעלה את הסיכון לתמותה בחולי אי ספיקת לב. Loop Diuretics, בעיקר במינונים גבוהים, יכולים לתרום גם להחמרת תפקוד כלייתי והפרעות אלקטרוליטריות.

עם זאת, Loop Diuretics הינם כרגע אחד מטיפולי הבחירה היחידים בחולי אי ספיקת לב לטיפול בגודש, בשילוב עם הגבלת נתרן בתזונה.

עם זאת, הטיפול ב-Loop Diuretics צריך להינתן במינון הנמוך ביותר האפשרי להקלה על גודש. חלק מהרופאים במחקר העדיפו טיפול במינון גבוה מהדרוש בכדי לשמור אל מצב וולמי יבש מכפי שצריך, מהמחקר עולה שיש להימנע מצורת טיפול זו.

Am J Cardiol 2006;97:1759-1764.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן