האם הקוטר הפנימי של כלי דם ברשתית מנבא את הסיכון למוות הקשור למחלת לב כלילית? (מתוך Heart)

ממחקר מבוסס על אוכלוסייה שנערך לאחרונה עולה כי הקוטר הפנימי של כלי דם ברשתית קשור באופן בלתי תלוי לסיכון למוות הנקשר למחלת לב כלילית (CHD – coronary heart disease), בעיקר בנשים. המחקר פורסם בכתב העת ללב (Heart).

החוקרים ציינו כי הממצאים מרמזים על כך שלתהליכי מחלה מיקרווסקולרית יש תפקיד בולט יותר בפתוגנזה של CHD בנשים, ועל האפשרות שיש תפקיד לוורידונים ולעורקיקים ברשתית בהערכת הסיכון ל-CHD בגברים ובנשים.

המחקר כלל 3654 משתתפים בגילאי 49 עד 75 שנים בעת תחילת המחקר. החוקרים השתמשו בצילום רשתית כדי להעריך את הקוטר הפנימי של כלי דם ברשתית בעת תחילת המחקר, וזאת בכדי לקשר את הממצאים לתוצאות הקשורות ל-CHD במשך 9 שנים.

החוקרים ציינו כי במהלך תקופת המעקב מתו 78 נשים ו-114 גברים כתוצאה מסיבות הקשורות ל-CHD.

החוקרים דיווחו כי לאחר התייחסות לגורמי סיכון מסורתיים, עולה כי עלייה בכל סטיית תקן בקוטר הפנימי של הוורידונים מעלה את הסיכון למוות כתוצאה מסיבות הקשורות ל-CHD פי 1.8 ופי 2.0 בגברים ובנשים, בהתאמה.

בנוסף, בקרב נשים, אך לא בקרב גברים, עלייה בכל סטיית תקן ביחס עורקיקים לוורידונים ובקוטר הפנימי של העורקיקים מגדילה את הסיכוי למוות מסיבות הקשורות ל-CHD פי 1.5 ופי 1.9, בהתאמה.

הקוטר הפנימי של כלי הדם ברשתית אינו מהווה גורם חיזוי משמעותי למוות כתוצאה מסיבות הקשורות ל-CHD במטופלים מבוגרים מגיל 75 שנים, כך על פי הדיווח.

החוקרים הדגישו כי למרות שדווח בעבר על הקשר שבין סיכון ל-CHDו- retinal microvasculature, הרי שלמיטב ידיעתם המחקר הנוכחי הוא הראשון שלא רק בחן את היחס של עורקיקים לוורידונים אלא גם בחן את הקשר שבין הקוטר הפנימי של עורקים ווורידונים למוות מ-CHD.

החוקרים הוסיפו כי הממצאים תומכים בשימוש בצילום רשתית בהערכת סיכון קרדיווסקולרי.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Heart 2006. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן