ממחקר פרוספקטיבי אקראי שנערך לאחרונה עולה כי שימוש בשני קטטרים אפידורליים לשיכוך כאב לאחר תיקון אנטריורי של עקמת טורקלית עדיף על שיכוך כאבים על ידי מורפין תוך ורידי. המחקר פורסם בכתב העת לעמוד השדרה (Spine).
מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של שני קטטרים אפידורליים בהשוואה למורפין (morphine) תוך ורידי לאחר תיקון אנטריורי של עקמת טורקלית (anterior correction of thoracic scoliosis).
ממידע שהצטבר בעבר ידוע כי ניתוחי עמוד שדרה עם טורקוטומיה אנטריורית יכולים לגרום לכאב חמור לאחר הניתוח. שיכוך כאבים אפידורלי רציף דרך שני קטטרים אפידורליים הוכח כיעיל לאחר ניתוח עקמת פוסטריורית, אולם היעילות של טכניקה זו טרם הודגמה בקונטקסט ניתוחי זה.
החוקרים בחנו 30 מתבגרים עם עקמת טורקלית אידיופטית שהיו מיועדים לעבור תיקון אנטריורי. המשתתפים חולקו פרוספקטיבית באופן אקראי לקבלת מורפין (קבוצה M) או לקבלת אפידורל (קבוצה E). במשתתפים בקבוצה E מוקמו שני קטטרים אפידורליים, transforaminally, לאחר תיקון העקמת.
בכל המטופלים, שיכוך הכאבים המיידי לאחר הניתוח נעשה על ידי רמיפנטניל (ULTIVA), וזאת עד לבוקר הראשון לאחר הניתוח, שהוגדר כזמן תחילת המחקר. בבוקר זה, המטופלים החלו בקבלת מורפין תוך ורידי רציף (קבוצה M) או רופיוקאין (NAROP) 0.3% אפידורלי רציף (קבוצה E).
החוקרים העריכו את עוצמת הכאב במנוחה ובתנועה, צריכת המורפין, רמה סנסורית, חסימה מוטורית, הופעת בחילות או הקאות, גרד, פעולת מעיים ושביעות רצון המטופלים בכל אחת מהקבוצות.
החוקרים דיווחו כי בקבוצה E נמצאו עוצמת הכאב פחותה במידה משמעותית הן במנוחה והן בתנועה, צריכה מופחתתשל מורפין להצלה (rescue morphine), פעילות מעיים משופרת, ושביעות רצון גבוהה יותר מצד המטופלים. בנוסף, ההארעות של תופעות לוואי הייתה גבוהה בהרבה במטופלים מקבוצה M.
החוקרים סיכמו באומרם כי שני קטטרים אפידורליים מספקים שיכוך כאבים טוב יותר לאחר ניתוח, עם פחות תופעות לוואי ועם שביעות רצון גבוהה יותר מצד המטופלים לאחר תיקון של עקמת טורקלית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!