טיפול בדום נשימה בשינה עשוי לשפר מחלה קרדיווסקולרית (Thorax)

ממחקר חדש עולה כי טיפול CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בחולים עם Obstructive Sleep Apnea (OSA), מראה סימנים של הפיכת תהליך הדיספונקציה הסיסטמית של האנדותל, המיוחס למחלה קרדיווסקולרית.

החוקרים מציינים כי OSA היא סיבה שכיחה והפיכה ליל”ד סיסטמי. עם זאת, המנגנון בבסיס ההפרעה אינו ברור. בכדי לחקור את הנושא, החוקרים עקבו אחר 10 חולי OSA לפני ולאחר טיפול CPAP למשך שלושה חודשים.

לפני CPAP, החוקרים מצאו כי עירויי אצטיל-כולין, מרחיב כלי דם תלוי-אנדותל, העלה את זרימת הדם בזרוע באופן מנה-תגובה. דבר זה היה נכון גם עבור Sodium Nitroprusside, מרחיב כלי דם בלתי-תלוי באנדותל.

לאחר CPAP, נרשמה עליה משמעותית בהרחבת כלי הדם התלויה באצטיל-כולין. עם זאת, לא נרשם שינוי בהרחבת כלי דם ע”י Sodium Nitroprusside. בנוסף, רמות ייצור NO במנוחה עלו לאחר CPAP.

החוקרים מסכמים כי CPAP משפר את שחרור NO מאנדותל ולכן מעודד הרחבת כלי דם התלויה באנדותל, במערכת הסיסטמית. לכן, CPAP עשוי להוות אלטרנטיבה להורדת הסיכון הוסקולרי המיוחס ל-OSA.

במאמר מערכת נכתב כי הנתונים נראים משכנעים ומוכיחים כי טיפול ב-Sleep Apnea מוריד את הסיכון הקרדיווסקולרי. עם זאת, מאחר שלא נערכו מחקרים גדולים שכללו חולים עם Sleep Apnea, לא ניתן להיות בטוחים ב-100 האחוזים שזהו המצב באמת.

Thorax 2006;61:459-460,491-495.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן