מתן טיפול אינטנסיבי יותר באמצעות סטטינים לאחר ACS מפחית את שיעור האשפוזים בשל כשל לב (J Am Coll Cardiol)


על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, מתן טיפול אינטנסיבי יותר באמצעות סטטינים מפחית את הסיכון להתאשפז בשל כשל לב בקרב חולים לאחר סינדרום כלילי אקוטי (ACS), בהשוואה למתן טיפול מתון באמצעות סטטינים.

ד”ר Scirica, חבר בקבוצת המחקר, מסביר כי ההפחתה בשיעור מקרי כשל הלב הכרוכה במתן טיפול אינטנסיבי באמצעות סטטינים נצפתה במסגרת מחקר ה-PROVE IT-TIMI 22, דבר המדגיש את החשיבות הקלינית של מתן טיפול אינטנסיבי באמצעות סטטינים בקרב חולים המצויים בסיכון גבוה ללקות בסיבוכים קרדיווסקולריים בשל סינדרום כלילי אקוטי ומחלה כרונית של עורק כלילי.

החוקרים במחקר ה-PROVE IT-TIMI 22 הישוו את שיעור האשפוזים בשל כשל לב בקרב יותר מ-4100 חולים שיוצבו לאחר שחוו ACS וטופלו באמצעות טיפול סטטינים אינטנסיבי (atorvastatin במינון של 80 מ”ג) או טיפול סטטינים מתון יותר (pravastatin במינון של 40 מ”ג)

שיעור האשפוזים בשל כשל לב במהלך 24 חודשי מעקב עמד על ערך של 1.6% בקרב חולים שקיבלו את הטיפול האינטנסיבי, שיעור הנמוך ב-45% מהשיעור שהופיע בקרב חולים שקיבלו את הטיפול המתון יותר, שעמד על ערך של 3.1%.

הבדל מובהק סטטיסית זה, p = 0.008, נשמר לאחר התאמה למצב של הישנות אוטם שריר לב או היסטוריה של כשל לב קודם.

חולים שהתקבלו בהם רמות BNP התחלתיות גבוהות יותר נמצאו בסבירות גבוהה יותר להתאשפז בשל כשל לב. יתר על כל, בחולים אלה הופיעה סבירות גבוהה יותר להפיק תועלת מנטילת טיפול הסטטינים האינטנסיבי (כלומר לא להתאשפז בשל כשל לב).

מטה-אנליזה שבוצעה ב-4 מחקרים דומים אחרים מצביעה על הפחתה מובהקת סטטיסטית, בשיעור של 27% בסיכון לאשפוז בשל כשל לב לאחר מתן טיפול אינטנסיבי באמצעות סטטינים, בהשוואה למתן טיפול מתון יותר.

ד”ר Scirica ממליץ על התחלת מתן טיפול אינטנסיבי באמצעות סטטינים רק כאשר החולה מאושפז בשל ACS ולשנות את המינון רק בשני מקרים: במידה והחולה איננו מגיע לרמות LDL נמוכות מ-70mg/dL, אז יש להגדיל את אינטנסיביות הטיפול, או במקרה של תופעות לוואי, אז מומלץ להפחית את המינון או להחליף את הסטטין הניתן.

ד”ר Scirica מוסיף כי מחקר ה-IMPROVE IT-TIMI 40 שנערך כיום בודק האם הפחתת רמות ה-LDL, אפילו מתחת לערכים שנצפו ב-PROVE IT-TIMI 22, יפחית את שיעור הארועים הקרדיווסקולריים. במחקר זה נערכת השוואה בין simvastatin ל-simvastatin עם ezetimibe בקרב בקרב 10,000 חולים לאחר ACS.

לידיעה במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:2326-2331.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן