שר הבריאות החדש מתכנן שינויים מרחיקי לכת במערכת בתי החולים הציבוריים (הארץ)

רן רזניק מהארץ חושף היום כי שר הבריאות החדש, בן יזרי, והמנכ”ל המיועד, ד”ר אהוד פרישמן,  מתכננים שינויים מפליגים במערך בתי החולים בישראל הכוללים החזרת השר”פ לכל בתי החולים הציבוריים. אולם החזרת השר”פ, ע”פ הכתבה לא תהיה במתכונת הקודמת או ע”פ זו הפועלת גם היום בהדסה ושערי צדק, אלא בשיטה שונה, שבה רק לחלק מהרופאים (למנהלי מחלקות למשל – לא…) יותר לעסוק בשר”פ.

בנוסף התכנית כוללת סעיף של העברת הבעלות של חדרי המיון מבתי החולים לקופות החולים או לגורמים פרטיים כדי למנוע את ניגודי האינטרסים שהגורם המחליט על אישפוז הוא גם זה שמספק זאת.

ע”פ הכתבה סעיפי התכנית, הכוללת גם הקמת רשות אישפוז שתהיה אחראית לניהול ובקרה של כלל בתי החולים הציבוריים, גם אלה של כללית, לא נדונה עם ראשי משרד הבריאות עדיין.

לכתבה

הערת עורך מינהל רפואי: לפני כחודש התקיים יום עיון במסגרת המי”ל בדיוק בנושא הזה של תאגוד והפרטת במערכת הבריאות. השתתפו בו כמה מנהלי בתי חולים (פרופ’ יונתן הלוי משערי צדק, פרופ’ זאב רוטשטיין משיבא תה”ש ומנחה המפגש, פרופ’ יאיר שפירא, מאסותא), בנוסף לבכירים ממשה”ב והאוצר.

עמדת מנהלי בתי החולים הייתה עקרונית בעד שר”פ. פרופ’ יונתן הלוי, שהמודל הזה עובד בביה”ח שאותו הוא מנהל, כמו בהדסה עין  כרם, הגדיר זאת כ”הרע במיעוטו”.

פרופ’ רוטשטיין מתה”ש תיאר את מצוקותיו הנוכחיות כאשר הוא מוצא עצמו ברמה יום יומית “מתחנן” מול פקידי האוצר לכל מהלך או יוזמה רפואית/עסקית בבית החולים.

נראה שהיה גם קונזנזוס בין המתדיינים, לרבות פרופ’ עופר גור, יו”ר הועד המנהל של המכון הלאומי, וגבי בן נון, סמנכ”ל לכלכלה במשה”ב, על כך שאין הגיון בהעברת בתי החולים הממשלתיים לבעלות קופות החולים, תכנית שכזכור הייתה על הפרק לאחרונה.

כך שהתכנית, לפחות ברמה העקרונית,  של שר הבריאות החדש שנחשפת היום ב”הארץ” עשוייה אולי להתקל דווקא בתגובות חיוביות בקרב הנהלות בתי החולים. מה שלא ברור כל כך הוא מדוע, אם אכן המודלים של שערי צדק והדסה עין כרם עובדים טוב, לא לאמץ, לפחות בשלב ראשון מודלים שעובדים היטב ?

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן