מחקר ישראלי : שיקום לב ארוך טווח לחולי אי ספיקת לב קשה מפחית באופן ניכר את תמותת החולים ביחס לתהליך שיקומי קצר יותר המקובל כיום (International Journal 0f Cardiology)

במחקר שנערך בבית החולים ‘שיבא’ במכון לשיקום הלב ושתוצאותיו התפרסמו לאחרונה ב International Journal 0f Cardiology נמצא כי שיקום לב ארוך טווח לחולי אי ספיקת לב קשה מפחית באופן ניכר את תמותת החולים ביחס לתהליך שיקומי קצר יותר המקובל כיום.

לדברי ד”ר יהודה אדלר , עד היום פורסמו מספר מחקרים מועט בנושא השפעת שיקום הלב ארוך הטווח על חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה. עוד הוסיף ד”ר אדלר, כי על פי סקירת הספרות ידוע כי אחוזי התמותה בחולי אי ספיקת לב קשה ללא שיקום לב הינם חמישים אחוזים לשנה.

ד”ר יהודה אדלר , אחראי על שיקום הלב בבית החולים תל השומר ,מזכיר החוג לשיקום הלב ורופא מחוזי קופת חולים לאומית יחד עם פרופסור אהוד שוומנטל , מנהל המכון לשיקום הלב בתל השומר, ד”ר דב פריימרק , מנהל המרכז לאי ספיקת לב וד”ר אלכסנדר טננבאום, מנהל המחקר במכון לשיקום הלב, בדקו לראשונה את נתוני התמותה והיכולת התפקודית בחולים שעברו שיקום לב ארוך טווח ( כ- 3 שנים ) בהשוואה לחולים שעוברים שיקום של שנה וחצי.

במהלך המחקר נלקחו 42 חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה ( בדרגה תפקודית 3 המתקשים בהליכה יומיומית ) ,שהופנו למכון לשיקום הלב והחלו בפעילות גופנית עד למשך זמן של כ- 3 שנים. 20 חולים מתוך 42 החולים (המהווים 48% מכלל החולים) הפסיקו את האימון הגופני לאחר כשנה וחצי ( קבוצה א’) . ו – 22 מתוך ה- 42 החולים המהווים 52% מכלל החולים ) המשיכו את האימון הגופני למשך 3 שנים ( קבוצה ב’ ). לשתי הקבוצות נבדקו לפני ואחרי השיקום מדדים תפקודיים (כגון; מבחני הליכה ומאמץ) , בנוסף עקבו החוקרים אחר תמותת החולים .

תוצאות המחקר:

תוצאות המחקר מעידות על שיפור ניכר ומתמשך בתפקודם של החולים שהמשיכו את הפעילות הגופנית למשך 3 שנים לעומת עצירת השיפור שחל בחולים שביצעו פעילות גופנית במשך שנה וחצי וחזרו להידרדר בתפקודם לאחר הפסקת השיקום.

*נתון מעניין נוסף הינו, אחוזי התמותה של החולים : בעוד שבקבוצה א’ נפטרו 4 חולים מתוך 20 החולים ( כולם לאחר הפסקת השיקום), בקבוצה ב’, קרי, קבוצת השיקום הממושך לא נפטרו כלל חולים במהלך כל שלוש השנים.

לסיכום:

מסקנות המחקר מעידות על ירידת תמותה בעלת משמעות סטטיסטית מובהקת בחולי אי ספיקת לב קשה העוברים אימון גופני למשך תקופת זמן ארוכה יחסית לאלו שעוברים אימון גופני למשך תקופת זמן בינונית. בנוסף, ניתן להסיק שאימון גופני ארוך טווח לחולי אי ספיקת לב קשה הינו בטוח ואף ממשיך  ומשפר את היכולת התפקודית של החולים לאורך הזמן.

International Journal of Cardiology, In Press, Corrected Proof, Available online 16 May 2006,

הערת המערכת: ראשית, ברכות לצוות הישראלי על הפירסום החשוב. כמו כן, רק בשבוע שעבר פירסמנו כאן מחקר מ-Circulation ממנו עולה כי היכולת האירובית של מטופלים לאחר אירוע הנכנסים לשיקום לב נמוכה ושגם בו הסיקו החוקרים כי המימצאים תומכים ביישום פרוטוקולים של  שיקום קרדיאלי.  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן