האם הסיכון למוות שונה בין דיאליזה של הצפק והמודיאליזה? (Nature Clinical Practice Nephrology )

לא קיים ביסוס מוחלט האם מודליות הדיאליזה משפיעה על ההשרדות במטופלים עם מחלות כליות בשלב מתקדם.

ולכן, ע”מ להשוות בין הסיכון למוות בין המודיאליזה ודיאליזה של הצפק במטופלים, בוצע מחקר פרוספקטיבי במטופלי דיאליזה המבוגרים מגיל 17.

מעקב המחקר נמשך 7 שנים.

נאספו נתונים התחלתיים דמוגרפיים וקליניים וכן קצב הסינון הגלומרולארי (GFR) לפני טיפול הדיאליזה.

המטופלים החלו באחת מטכניקות הדיאלזה ועברו, במקרה הצורך, לאחר 4 שבועות לטכניקה השניה.

בוצעה אנאליזה כדי להשוות את הסיכון היחסי (RR) בין המטופלים בהמודיאליזה ואלה בדיאליזה של הצפק.

נק’ הסיום הראשונית הייתה מוות.

המטופלים שהחלו בדיאליזה של הצפק היו צעירים משמעותית ממטופלי ההמודיאליזה.

הסיכון למוות לא היה שונה בין שתי הטכניקות באנאליזה הלא מותאמת, אך הסיכוי למוות לאחר טיפול בדיאליזה של הצפק עלה לאחר קורולציה בנתונים הדמוגרפיים, הקליניים והמעבדתיים.

משנת המעקב השנייה של המחקר ה- RR המותאם למוות נשאר גבוה במידה ניכרת במטופלים שטופלו באנאליזה של הצפק.

הסיכון למוות נמצא גבוה יותר בדיאליזה של הצפק גם עבור מטופלים הסובלים ממחלות קרדיווסקולאריות, למרות שלא נמצא קשר בין המחלה הקרדיווסקולארית, הגיל או סוכרת ובין ה- RR למוות.

בסה”כ 24.8% ממטופלי הדיאליזה של הצפק ו- 5% ממטופלי ההמודיאליזה החליפו בין הטכניקות.

לסיכום, הסיכון המותאם למוות מדיאליזה של הצפק בהשוואה להמודיאליזה גבוה מהשנה השנייה של הטיפול.

לדיווח במדסקייפ

Nat Clin Pract Nephrol.  2006;2(3):128-129

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן